מרחשת חלק א עד

ביה"ש וז"ל ע"ש ומוצאי שבת בהעלם אחד אין כאן עוד אשם תלוי אלא חטאת עכ"ל, ותמה ע"ז הגרע"א בדו"ת למאי הוצרך רש"י ז"ל לפרש בהעלם אחד הא גם בב' העלמות חייב חטאת ממנ"פ, והנה הגרע"א ז"ל כתב לתרץ קושיתו די"ל דקשיתיה ליה לרש"י דליחייב חטאת ואשם תלוי דחד חטאת חייב ודאי ויש ספק שמא חייב עוד חטאת דשמא סוף הקצירה דע"ש הי' לילה ותחילת קצירה דשבת הי' יום לזה נקט רש"י בהעלם אחד עכ"ל ז"ל: והנה מה דפסיקא ליה להגרע"א ז"ל דיש כאן לחייב גם אשם תלוי אם הי' עושה בשתי העלמות, לענ"ד זה אי אפשר לומר בדעת רש"י ז"ל, הן אמת דהתוס' בכריתות (י"ז ב') ד"ה מדסיפא כתבו דאפי' בספק ספיקא מביא אשם תלוי ובספק אכל חלב ספק שומן ואף אם חלב אכל ספק הי' בו כזית או לא חייב אשם תלוי, יעו"ש הוי א"ש תירוצו של הגאון הנ"ל אף דכאן הוי ס"ס ספק דילמא עשה מלאכה בע"ש כולו מן היום, ואף את"ל דעשה בלילה דילמא גם במוצאי שבת עשה כולו בלילה, וא"כ אף דלענין חטאת אחת הוי חיוב ודאי, דאם ביה"ש יום הוא אז חייב על עשיית מלאכה בשבת ואם ביה"ש מן הלילה הוא אז חייב על המלאכה של ע"ש, אבל לענין חיוב חטאת שני' הוי ס"ס ספק ביום הי' בע"ש וא"כ אינו חייב אלא חטאת אחת על המלאכה של שבת ואת"ל בלילה וחייב חטאת על המלאכה של ביה"ש של ע"ש משום דלילה הואי אכתי ספק דילמא בשבת כולו לילה הוי ולא חייב ולא מידי, ולדברי התוס' דגם על ס"ס חייב אשם תלוי א"ש תירוץ הנ"ל, אולם מדברי רש"י ז"ל ר"פ ספק אכל ד"ה ואפילו אכל שכתב וז"ל כגון שסבור שומן הוא ואח"כ נודע לו שהוא תלב אבל ספק יש בו כזית ספק אין בו עכ"ל, מדנטה מפירוש התוס' וכתב דדווקא שנודע שהוא חלב והספק הוא אם הי' בו כזית אבל אם לא נודע לו עדיין שהוא חלב והי' מסופק גם בזה אז לא הי' חייב אשם תלוי, ומבואר שיטתו דעל ס"ס אינו חייב אשם תלוי א"כ לא יעלה תירוצו של הגאון ז"ל יפה בדעת רש"י ז"ל. וקושיתו במקומה עומדת: ואשר אחזה לי ביישוב הקושיא הנ"ל נלענ"ד מה דפשיטא ליה להגאון רע"א ז"ל דאם היו בשתי העלמות הי' חייב חטאת ואשם תלוי, מסתבר לי ההיפך מדבריו ז"ל דאם היו בשתי העלמות אז לא די שלא הי' חייב חטאת ואשם אלא דגם חטאת אתת לא נתחייב כלל וכאשר אפרש שיחתי ואבאר מה שנלענ"ד דבר חדש בזה: ויבואר כ"ז ע"פ מאי דאיתא בכריתות (ט"ז ב') שנושא ונותן שם הש"ס בזדון שבת ושגגת מלאכות בעושה מלאכה אתת בשתי שבתות אם שבתות כגופין דמי וחייב על כל שבת חטאת אחת אף אם עשה מעין מלאכה אחת בשתי שבתות, ומבואר שם עוד דאם שבתות כגופין אז אם כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת זו אינן מצטרפין, ופירש"י ז"ל והתוס' שם דכיון דשבתות מחלקין א"כ הר"ז כמו שעשה ב' חצאי מלאכות שאינן דומות זו לזו וכמו שפרש"י ז"ל שם עוד (י"ז א') ד"ה אלא באחת דדמי כחורש חצי שיעור וכזורע חצי שיעור יעו"ש, ומבואר מזה דאם עושה מלאכה אחת אם נמצא בינתים דבר המחלק כמו שבתות אז חשוב המלאכה האחת כאלו היתה שתי מלאכות שונות זו מזו כמו חורש וזורע, דכל שמחלק משנה את הדבר לצורות שונות וע"כ חשובין שתי מלאכות שונות לענין חילוק חטאות וגם לענין שלא יצטרפו חצאי שיעוריהן. והנה פשוט לנו בכל הש"ס דהעלמות מחלקין ואם עושה מלאכה אחת בשתי העלמות חייב שתים, ומאחר שהעלמות מחלקין א"כ עושין מלאכה אחת כשני גופין וקימ"ל נמי יש ידיעה לחצי שיעור ושתי חצאי מלאכה שנעשו בשתי העלמות אינן מצטרפין, ומבואר מזה דהעלמה מחלקת ועושה אותן כשתי מלאכות שונות שאין מצטרפין: והנה בכריתות (י"ט א') חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהן ואינו יודע איזו אכל וכו' ר"א מחייב חטאת ור"י פוטר אר"י לא נחלקו וכו' שהוא פטור שאני אומר וכו' על מה נחלקו על העושה מלאכה בתוך היום ואינו יודע אם בשבת עשה או בייה"כ עשה או על העושה ואינו יודע מעין איזו מלאכה עשה שר"א מחייב חטאת ור"י פוטר ופירש"י ז"ל על הא שאינו יודע מעין איזו מלאכה עשה שאינו יודע אם חרש אם זרע יעו"ש, ומבואר מזה אף אם ידוע לו שעשה מלאכה בשבת אך אינו יודע מצד איזו מלאכה יתחייב אי משום חרישה אי משום זריעה פטור הוא מחטאת משום דבעינן וחטא עד שידע במה חטא ולדברי ר"י שם פטור גם מאשם תלוי משום דהא יודע עכ"פ שחטא, וכן פסק הרמב"ם בהל' שגגות. מעתה דון מינה ומינה גם בשבתות דקימ"ל דכגופין דמי ושבתות מחלקין אם יודע הוא שעשה מלאכה באיזו שבת מן השבתות אבל אינו יודע באיזה הוא, אז דמי ממש כמסופק אם חרש או אם זרע שפטור מחטאת כיון שהשבתות מחלקין ועושין כשתי מלאכות שאינן דומות זו לזו וכמו שנתבאר הר"ז כמו שאינו יודע איזה מלאכה עשה: מעתה נצעוד עוד צעד אחד לפנים כיון דהעלמות מחלקין וכבר הקדמנו דכל שמחלקין הוא משנה הדבר לעשות את צורותיהן אינן שוות, א"כ עושה מלאכה אחת בשתי העלמות הר"ז כמו שחרש וזרע כיון שגם העלמה מחלק לחטאות, ולפ"ז בעושה מלאכה אחת בשתי העלמות ומסופק ליה מצד איזה מלאכה הוא מחוייב אם משום מלאכת העלמה ראשונה או מלאכת העלמה שניה הר"ז כשני גופין שאין דומות זו לזו, וא"כ ממילא במסופק ליה אינו חייב חטאת כלל משום דהר"ז דומה לעושה מלאכה ואינו יודע איזו מלאכה עשה שפטור מחטאת: מעתה כיון שזכינו לדין זה, דברי רש"י ז"ל נכונים שכתב דווקא בהעלם אחד דאם הי' בשתי העלמות ומסופק ליה מצד איזו מלאכה הוא מחוייב, אם משום מלאכת ביה"ש של ע"ש או משום מלאכת ביה"ש של מוצאי שבת, וכיון דהעלמה מחלקת הר"ז חלקה את השבת כשתי שבתות ולשני גופין, א"כ במסופק ליה אם עשה בשבת זו מלאכה או בשבת זו שפטור מחטאת משום שאינו יודע במה חטא כמו במסופק אם חרש או זרע, וממילא פטור הוא מחטאת וגם מאשם תלוי אליבא דר"י דקימ"ל כוותיה דכיון שיודע שחטא פטור מאשם תלוי, וגם אינו חייב אשם תלוי אחד מצד דילמא חייב שתי חטאות דזה אינו דאשם תלוי משום חטאת שני' פטור משום דהוי ס"ס ועל ס"ס לא נתחייב אשם תלוי לדעת רש"י ז"ל, וכמו שנתבאר לעיל, ומשו"ה דייק רש"י ז"ל דווקא בהעלם אחד דאז לא נתחלק השבת כלל ויודע הוא במה חטא דהא יודע הוא שעשה מלאכה בשבת זו והשבת לא נתחלק לשתי שבתות כיון דהיו בהעלמה אחת: והנה הרמב"ם בפ"ה מהל' שבת ה"ד העתיק לשון הגמ' כצורתו ולא ביאר כלל אם בהעלם אחד או בשתי העלמות, ולפי דברינו ע"כ בהעלם אחד מיירי, א"כ קשה על סתימת לשונו של רבנו הגדול דלא מחלק ולא מידי: הן אמת דגם לפי תירוצו של הגרע"א ז"ל קשה דהי' לו לרבנו ז"ל לבאר דבהעלם אחד מיירי דבשתי העלמות חייב ג"כ אשם תלוי, אבל באמת לפי תירוצו של הגרע"א ז"ל לק"מ דהרמב"ם ז"ל לטעמיה פסק דבעינן חתיכה אחת משתי חתיכות דאיקבע איסורא בעינן, והתוס' בכריתות שהזכרנו לעיל כתבו דביה"ש של שבת לא תשוב איקבע איסורא רק בעושה מלאכה ביה"ש של מוצאי שבת דאיקבע איסורא כל היום יעו"ש, מעתה בעושה מלאכה בשתי ביה"ש דבזה גופא מספקא לן אם עבר על ביה"ש של ע"ש או מוצ"ש ג"כ דדילמא מאי דמייתי חטאת ודאי הוא על ביה"ש