מרחשת חלק א כט

דלא איפשיטא בעיין אי אויר עזרה כעזרה דמי ע"כ אינו לוקה מספק וא"ח רק מ"מ: ג) ולפ"ז זה שכ' הרמב"ם (פ"ג מהבי"מ) דבזורק כלים טמאים למקדש שחייב אין החיוב על הזריקה דבזריקה לבד אינו מתחייב משום דהוי באויר ועיקר החיוב הוא משום שמונחים אח"כ על הקרקע וחייב משום לא יטמאו את מחניהם וכמו כן במכניס כלים טמאים ואוחזם בידו ג"כ אף שלא הניחם על הקרקע כיון שהוא אוחזן והוא עומד על הקרקע הוי כמו שמונחים ע"ג קרקע, וכמו דאמרינן בשבת הנחת גופו כהנחת חפץ דמי, ועיין נזיר (מ"ג א') דשם מבואר דבנכנס בשתו"מ ופרע את המעזיבה עובר בלא יבא, משמע דחשיב דרך ביאה בשתו"מ ומדברי הרמב"ם כאן נראה דפטור ואפי' נכנס בהם דרך פתחים, ועיי' תוס' נזיר שם ד"ה והא לא אפשר ויש לחלק, ואין רצוני להאריך עוד בזה: סימן ג בדבר הזרעונים הנקראים ''ראזן' אם מותר לעשות מהם שמנים לפסח. א. א) בדבר הזרעונים שהובא לפני כ"ג ונשאל עליהם אם מותר לעשות מהם שמנים לפסח, הנה לכאורה הי' נראה שהמין הזה הוא השומשמין הנזכר בש"ס, אם נדייק בשמא ונדרוש לשון הדיוט, שהרי זה המין נקרא בל"ר ''פאדסאלנעצניק" וכן בל"א sonnenblume על שם שהתבנית העגול ומראהו של התרמיל שהוא גדל בו הוא כעין תבנית ומראה השמש, ואשר ע"כ גם שמו בלה"ק מעיד עליו שכן נקרא שומשם מל' שמש שזהו אותו המין שנקרא כן בלשונות העמים, ואין זה המין שנקרא אצלנו מאן שרגילים אנו לתרגם בו את השם שומשמין, שהרי שנינו במשנה (פ"ב דשביעית מ"ז): האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ופי' הר"ש בשם הערוך: פרגון – מקום בל' כנען והוא כעין רמון המתקשקש בקליפתו כעין שומשמין, ולפי הסימנין שמסר להפרגין ולפי השם שקורא לו בל' כנען מקום, שהיא שפת הסלאווים והיינו ''מאק" בל' רוסית, הוא הוא המאן, שכן נקרא בל' רוסית, וא"כ יגיד עליו רעו על השומשמין שנזכר עמו במשנתנו שע"כ הוא מין אחר ונוכל לומר שהוא המין שהובא לפנינו ששמו מוכיח עליו, וכנ"ל: ואם כנים אנו בחקר המלה והמין שומשמין, א"כ הרי הדבר מבואר בתה"ד סי' קי"ג שהשומשמין הן בכלל איסור קטניות שכ"כ שמותר ליהנות באותו תבואה בפסח כגון ע"י הדלקה משמן זרע פשתן ושומשמין וזרע קנבוס וכו', הרי מפורש שגם שומשמין הן בכלל האיסור של קטניות ולא התיר השמן שנעשה ממנו אלא להדלקה: ב) איברא לפי טעם האיסור שאסרו הגדולים נ"נ את מיני הקטניות משום דאתי לאחלופי בדגן מפני שעושים מהם מעשה קדרה, ויש מקומות שאופין מהם פת כמו דגן, א"כ המין הזה שלא שמענו ולא ראינו שיהיו עושים ממנו מעשה קדרה ואופין ממנו מעשה פת אלא שנאכלין הם ממקצת אנשים חיים ולא מבושלים, ועיקרו אינו עומד לאכילה אלא למעשה השמן, לא שייך בו גזירת הקטניות. אבל אחרי שמבואר בתה"ד הנ"ל שגם זרע פשתן וקנבוס אסור בפסח, וזרע פשתן רובו אינו נאכל כדאיתא בב"ב (צ"ג ב'), ומכש"כ קנבוס שהוא הקנאפל כמו שפי' המפרשים בפ"ה ממס' כלאים מ"ת שאיננו מאכל אדם כלל, כמו שכ' הכ"מ בפ"ה מה' כלאים ה"ג ואעפ"כ נאסר בכלל איסור קטניות, מפני שהוא מידי דמידגן. וגדולה מזו שגם חרדל שודאי אין עושין ממנו מעשה קדרה ופת ואפ"ה נאסר משום מידי דמידגן, משום דבכלל גזירת קטניות נאסר או דבר שעושין ממנו מעשה קדרה ופת אף שאיננו מידי דמידגן כמו אורז שאיננו מידי דמידגן כדאיתא בנדרים (נ"ג ב') וכמבואר בח"י סי' תנ"ג, או מידי דמידגן אע"פ שאיננו מעשה קדרה ופת, ולפ"ז המין הזה שהובא לפנינו אם זהו השומשמין, הרי מפורש להדיא בתה"ד שהוא בכלל איסור הקטניות, והרי מבואר להדיא ברמב"ם פ"א מה' כלאים ה"ח שהשומשמין הם ממין הקטניות והרי הוא בכלל הקטניות שאסרו: ג) אבל שוב אחרי התבוננות ראיתי שאין המין הבא לפנינו מין השומשמין, שהרי בב"מ (כ"א א') שאלו: קב שומשמין בד"א מהו, ומוכח שהשומשמין הוא זרע דק מאד וכמו שכ' הרמב"ם בפירוש המשניות לשבת פ"ב וקטן הוא הרבה ממדת החטה (יעוי' רש"י שם ד"ה שומשמין) והמין הבא לפנינו מדת גדלו איננו פחותה ממדת גדל החטה וע"כ אין זה שומשמין הנזכר בש"ס, ואפשר שלא נכנס בכלל גזירת הקטניות: ד) ולפי השערתי אני נראה שהגרעינים האלו היא שושנת המלך הנזכרת במשנתנו פ"ה דכלאים מ"ח: האירוס והקיסוס ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינם כלאים בכרם, ופי' הרמב"ם והרע"ב שהוא הנקרא ראזן והמין הזה שבא לפנינו ג"כ נקרא ראזן והשמן הנעשה ממנו נקרא ראזנאייל, א"כ שמו מוכיח עליו שזהו, ובר"ש שם נתקשה בהבחנת המין של שושנת המלך שהרי בברכות מ"ג משמע שהשושנה הוא מין אילן ומברכין עליו בורא פה"ע וכאן משמע וכן בתוספתא דכלאים מבואר שהוא מין זרעים. ולפי האמור א"ש ששני מיני שושנה ישנם וחלוקים הם במינם: ששושנה סתם – היא השושנה האדומה שנקרא בל' התלמוד ורד המוזכר במשנה שביעית פ"ז מ"ו כמו שכ' הרמב"ם שם בפירושו הורד הם השושנים האדומים שיש להם ריח טוב ועליהם נאמר שפתותיו שושנים והוא מין אילן, כמבואר בברכות וכן הוא בתוספתא כמו שאביא לפנינו אי"ה הקנין וכו' והורד וכו' מין אילן, אבל שישנה זו שיש לה שם לואי ''המלך'' הוא המין הזה הבא לפנינו שנקרא גם בלשון הדיוט שלנו ראזן וקליפתו שבה הם גדלים גרעיניו היא שחורה והיא מין זרעים. כמבואר במשנתנו ותוספתא דכלאים הנ"ל: וסמך לדברי אלה מצאתי דהנה בירושלמי פ"ה דכלאים הנ"ל ראיתי שמפרש שושנת המלך ''קרינטון'' והמפרש הפ"מ לא ביאר כלום ולא הערה מקור המלה. ולדעתי נראה שזה אחד עם הנזכר במשנה ע"ז (י"ג ב') ר"מ אומר אף אין מוכרין להם דקל טוב וחצב ונקלם, (גירסא אחרת ''ונקלבס') ומפרש שם בגמרא מאי נקלס ''קורייטי" וזה דומה ממש לתיבת קרינטון המוזכר בירושלמי אלא שנשתרבב היו"ד ונעשה נו"ן וצ"ל בירושלמי ''קרייטון''. וכיון שכן יש ידים להשערה שהנקלס הוא שושנת המלך הנ"ל משום שתבת נקלס הוא מל' רומית neclues שתרגומו גרעין. והלשון הזה הולמתו למין הזה הבא לפנינו, כי לפי הידוע אינו עושה פרי אחר זולת הגרעינים לבד שהוא כולו מלא מהם ואשר ע"כ היטב אשר קראו ר"מ נקלס או נקלבס