מלמד התלמידים צד

בחייהם והוא דבר פלא גדול כי מן הראוי לפי השכל הי' לנו לומר שהוא הולך וגדול יום יום אבל המציאות מורה על ההפך. ולפי הענין הזה יתבאר לפי דעת הרב ואלה דברי דוד האחרונים ולפי מה שבא בדברי הרב המורה בסוף ספרו בהערה נראה הפך הענין הזה בהשגה כי אמר כי כל אשר יחלשו כוחות הגוף יחזק השכל ותזך השגתו עד כשיבא האיש השלם ויקרב למות תוסיף ההשגה ההיא תוספת עצומה וזה בהפך ההשגה הנבואית. ואפשר שהנבואה והדבור ברוח הקדש הצורך בהם לכח גבורה והתעוררות רב להעיר בני אדם גם יש להם מבא בכח המדמה והכח המדמה נמשך למרגיש ולפיכך יחלש כח הנבואה בימי הזקנה לפי חסרון הגבורה ולפי חולשת טבעיו לטרוח באשר לא לו אבל כח ההשגה השכלית שהיא לו לא לאחר יחזק בכל יום כפי אשר יחלש כח הדבור הנמשך לכחות הגופיים והוא שחלש בדוד ופסק כמו שאמר ואלה דברי דוד האחרונים כפי הפי' האחד

והפירוש השני נראה שבא על דרך מאמר שלמה בספר קהלת בפתיחתו אמר דברי קוהלת ובחתימתו אמר סוף דבר וגו'. וכן דוד ע"ה פתח השירה ואמר וידבר דוד לי"י את דברי השירה הזאת וחתם באלה דברי דוד האחרונים כלומר אחרית כל דבר דוד ותכליתם הוא מה שיאמר עתה וכן דרך המדברים כשמשלימים דבריהם יאמרו סוף דברינו הוא כך וכך. וידוע שאחר טובת ימות המשיח שהזכיר לא נשאר רק טובת העולם הבא ולמעלת הענין הזה האריך ביחס בעל הדבר הזה בשמו ובמעלתו והוא אמרו נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על והמדקדקים אמרו כי על הוא תואר לפי שהוא קמוץ ואפשר לומר בו שבא לתארו במעלתו ובמלכותו אבל הנכון לומר בו לפי הענין שקרא עצמו כן לפי שמצא עצמו מבני עליה או מחבר הספר קרא אותו כן להודיע שאחר שזכה לכך ידע במה יזכה האדם לעלות שם. ואמרו משיח אלהי יעקב ר"ל שזכה לכל הממשלות החשובות ובהן הממשלה העליונה. ואמרו ונעים זמירות ישראל אמרו בו המדקדקים כי הוא תאר לדוד לפי שהוא חבר כל הזמירות שיודו בם כל ישראל לשם וכן היה מהיום ההוא עד עתה ואפשר לומר שנעים זמירות שב לנאם דוד כאלו אמר כי זה השיר הוא נעים כל הזמירות כמו שנאמר שיר השירים ואם הוא תואר לדוד כמו שנאמר בא תארו זה במאמרו זה לפי שהוא נעים כל זמירות למעלות ענינו. ואחר שהאריך ליחס בעל הדבר ההוא בא להודיע באיזה מן ממיני שלמות השכל השיגו לפי שבעלי שלמות השכל הזה הם על מעלות חלוקות מהם שיגיעו להם שלמות להבין כל דבר ולהשכיל ולשבת באוהלים ולקבוע בית המדרש לכל הבא לדרוש את השם ועל מעלה זו היו השלמים עד שבא אברהם אבינו כשם ועבר וכל היחידים שבדורות ההם עד אברהם. ואע"פ שאותם היחידים היו חכמים מכל בני דורם וקצתם היו מיחדים בני הדורות ההם משם ועד אברהם אמנם עבר לבדו זכה להקרא חכמת היחוד על שמו לפי שכולם מתו בחיי שם חוץ מעבר כי כשתמנה שנותם