מלמד התלמידים צג

ואפשר שאותה המשיחה באה להעיד על רמז נבואת זכריה כמו שהתבאר בפרשת בהעלותך שהוא רמז על סבת התמדת המציאות שהוא אור העולם הזה. וכן בבית שני כשגברה יד מלכות חשמונאי על מלכות יון הרשעה שעמדה לשכח התורה ולהעביר האמונה והשם הושיע ולא בחיל והתפרסם הנס בשמן וחנכו בו המקדש להעיד על זה ולהעיד גם כן על חנוך הגדלת החשובים שהוא להעיד על הענוה המשלמת המדות הטובות וכל המעלות כמו שבא השבח על משה רבנו שלא קם כמוהו והאיש משה ענו מאד וזה לפי שהענוה מביאה לידי רוח הקודש כמו שסמכו למקרא שכתוב רוח י"י אלהים עלי יען משח י"י אותי לבשר ענוים שלחני. וידוע שהנביא לא היה משוח בשמן רק בשמן ענוה וע"ד זה בא הנה ומשיח אלהי יעקב ר"ל שהשם משחו בשמנו הטוב שתארוהו בו נביאיו כמו שאמרו רז"ל כל מקום אשר אתה מוצא גבורתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו ועל הדרך הזה הבטיח בביאת משיח להיותו שלם בכל המדות. ואחר שהשלים דוד ע"ה בישועת העולם הזה שהיא ביאת המשיח דבר על הישועה האמיתית שהוא ליחידים ואמר ואלה דברי דוד האחרונים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל ואמרו האחרונים סובל שני פירושים והכונה בשניהם אחת. האחד שכל הנביא והמדברים ברוח הקדש היתה פוסקת נבואתם או רוח הקדש מסתלקת מהם קודם המות והיו פוסקים דבריהם בדבר הכרחי באמונה. זהו דעת הרב המורה כמו שכתב בספרו וסמך לדעת זה מקרא שכתב לכלות דבר י"י מפי ירמיהו ולא ירדתי לדעתו בכתוב ההוא כי ענינו אחר בהכרח אבל דברי דוד האחרונים סובל זה. וזה הענין נמשך כדברי רבותינו שאמרו עד שלא כבתה נרו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי רצו בו שקודם שנפסקה נבואת עלי לגמרי שהיתה כנר ואם חסר השמן החלה נבואת שמואל שהיתה יותר שלמה מנבואת עלי כיתרון אור השמש על אור הנר וענין זה ומשלו יצא להם ז"ל מאמרו ונר י"י טרם יכבה ושמאל שוכב בהיכל י"י אשר שם ארון האלהים. ואין ספק שעל נבואת שניהם רמז בפסוק ההוא שאם היה כמשמעותו מה היה ענין בהזכיר כבוי הנר בשרות הנבואה על שמואל. ועוד מה היה הענין הקודם לו שאמר ועלי שוכב במקומו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות אבל בלא ספק בא להעיר שעלי היה עומד ונח במעלת חכמה ומדותיו והיה מבקש לראות כבתחלה ועיני ההשגה הנבואית הנקראת מראה החלו כהות לא יוכל לראות היטב רק כראיית עיני הזקנים הכהות שהן מאירות מעט כנר ההולך וכבה טרם שיכבה הנר ההוא של עלי ושמואל היה כבר עומד ונח במדרגה הראויה לקבל הנבואה מאת השם. והוא שאמר בהיכל י"י אשר שם ארון האלהים אמנם הוא עדין לא השיג דרכי הנביא לפי שלא התפרסמה נבואה בזמן ההוא כמו שאמר שם ודבר י"י היה יקר בימים אין חזון נפרץ ולפיכך נסתפקה לו ההשגה ההיא עד שהודיעו עלי. סוף דבר הענין הוא זה שדרך הנביאים להפסק נבואתם