מלמד התלמידים פו

שיעמד כנגד הסותר וידחה ראיותיו ואחר זה ייטיבו דבריו ואע"פ שלא בא עליהם מופת כמו שהזכיר הרב המורה בפרק ט"ו מהחלק השני דבר ארסטוטלוס שאמר בהזכירו טענות מי שאמר שהשמים ההווים נפסדים ואמר שאנחנו כשנעשה זה יהיה מאמרינו אצל מטיבי העיון יותר מקובל ויותר מרוצה וכל שכן כשישמעו טענות החולקים תחלה הכל כמו שנזכר שם. וכפי זה הענין אמר בתחבולות תעשה לך מלחמה ואז אפשר התשועה ברב יועץ אבל אם לא תעשינה תתבולות אלו לעמד כנגד הסותר ולהחזיק בסברא ברב טענות ובהראות מעט ספק תפול ותדחה הסברא ההיא אשר לא בא עליה מופת ויאמן הסותר כי זה דרך המחקר כשידחה הסותר האחד יעמד ויתקיים הסותר האחר והוא שאמר באין תחבולות יפל עם וגו'

ועל דרך זה הלך הרב המורה בשאלת החדוש שסתר ראיות הקדמות ואחר כן הכריע דעת החדוש המאמת דרכי הגמול והענש והאותות והמופתים הנזכרים בתורה והנמשך אליהם. והפלוסופים עשו הדבר בהפך ועליהם אמר החכם תחבולות רשעים מרמה והוא שהקדים בראש הפסוק על המחזיקים בכל מה שבא בתורה מחשבות צדיקים משפט. ואין ספק שכל כיוצא בענינים אלה צריך שיתרחק האדם מהדרך הקרובה אל יצרו כי זה דבר מפורסם שהיצר מתעה השכל ממצוא האמת ולפיכך צריך השתדלות רב להשמר מענינים אלה וצריך כל חכם להערות רבות כדי להשמר מזה כמו שסמך החכם לזה ואמר דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם וכן הקדים למה שאמר באין תחבולות יפול עם וגו' הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר כי ההמון יכשל בדעתו האמתות השומרות יודעיהן מכל מכשול כי לא יכיר ההמון טוב רק הטוב הנראה לעין ולפיכך צריך טורח רב וחריצת רבה בענינים האלהיים שלא בא עליהם מופת עד שלא תסתר אמונה מאמונות התורה ההכרחיות ואל הענין הזה גדול התועלת שנה המשל בזה ושנה בו בדברים ומליצות והקדים לפסוקים האחרונים שהזכרנו פסוקים רבים מראש הפרשה שפתח בה במשלי שלמה לרמוז בה על כתות בעלי עיון בדברים הנסתרים כי מהם משתדלים להתפאר בידיעה מאין חכמה והם הנקראים כסילים ומהם שכונתם לרע בסודות התורה והן לבעליהן אוצרות רשע ועליהן אמר לא יועילו אוצרות רשע וגו' וההולך בדרך ישרה עליהם הוא הצדיק ומהם שהם עצלים בבקשת החכמה ועושים מלאכת השם רמיה והם הרשים בסוף אבל החרוצים לבקש ולחקור האמת יעשרו ועליהם אמר רש עושה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר. רוצה בו שהעושה בכף רמיה הוא רש והחרוץ הוא העשיר והעושר הוא קרית עוז כמו שאמר הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם וזה גם כן רוצה באמרו לא יחרוך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ וכבר אמרו ז"ל צייד הרמאי לא יחיה ולא יאריך ימים ולפי פשוטו איש רמיה לא ישיג דבר מהמבוקש שלו שהוא צידו אבל הון עשיר האדם שהוא חרוץ הוא יקר רוצה בו יקר מכל כלי חמדה כמו שאמר יש זהב