מלמד התלמידים פ

ונתתי לכם רועים כלבי ורעו אתכם דעה והשכל. ולפי ענין זה יקראו רועים והשם אשר לו נתכנו עלילות לקחם מאחרי הצאן לפי שהאדם יתנהג במדותיו כפי גדלו ומנהגו במלאכתו ואומנותו כמו שתראה הקצבים בעלי אכזריות להכות ולהרוג בני אדם ותרשי אבן וחורשי עץ הם הורסי המגדלים ואין בפעולות האדם מלאכה שתלמד בעליה סדר הנהגת האדם על יושר כמלאכת הרועה לפי שהוא מנהיג בעלי חיים ומחיה אותם ומשגיח בהם בכל עת מחרב ביום וקרח בלילה. וכן הוא מנהיג גדוליהן במקלו ועלותיהם וילדיהם ינהל לאט ויניקם מדדי בעלי החלב וירפא החולה ויחבש הנשברת ויוליכם אל מרעה טוב וישמרם מחיות רעות. והאב והנביא והמלך צריכים להנהגה ישרה כזאת לפי שהאדם צריך כפי מאכלו ומלבושו ודירתו לקבוץ עם כי מספר רב מבני אדם צריך למלאכות הצריכות לחיי אדם אחר. ולולי קבוץ עם לא ישיג אדם צרכי חייו וידוע שטבעי האדם רחוקים זה מזה ולפיכך צריך להם מנהיג טוב שיטרח וישתדל בהנהגתם ויקרב זה לזה וכפי זה הענין בא יפקד י"י אלהי הרוחות לכל בשר וגו'. כלומר האלהים אשר נתן להם רוחות משונות זאת מזאת ונאמר זה כנותן סבה לצורך היות מושל שופט בעם כי לפי השתנות טבעם ירבה המחלקת ביניהם ויבטל הישוב המדיני הצריך לבני אדם בהצטרכם זה אל זה במזונם ומלבושם לולי המושל אשר יכריחם בהנהגה ישרה שוה לכל והקדים זה לפי שהדבר, ידוע באמת שהוא טבע רע בסבותיו ואחר אשר הודיע הסבה אמר איך צריך שיהיה דרך המושל ההוא ואמר אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם והקדים אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואחר כן אמר אשר יוציאם ואשר יביאם לפי שכל מעשה האדם בין שהוא לצורך הגוף בין שהוא לצורך הנפש יאמר עליו הליכת דרך ויאמר על תחלתו יציאה ועל תכליתו ביאה וכשהמנהיג הולך בדרכי השם לפניהם ילמדו ממנו וימשכו אחריו כמו שבא בדרש והביטו אחרי משה וגו'. והוא הענין בשלמה החכם בבקשו מהשם ואמרו החכמה והמדע תן לי ואבאה לפני העם ואצאה רצה לומר תן לי דעה וחכמה כדי שאדע לצאת ולבא לפניהם כראוי. והוא שאמר במלכים לא אדע לצאת ולבא כי היציאה וההבאה למנהיג סבה חזקה להוציאם ולהביאם ומצורף אל זה שההנהגה הישרה במעשים הטובים המדינים צריכה למנהיג שיטרח בעצמו בהשגחה מתמדת ויצא ויבא כדי שיוציא ויביא אותם בעתים ראויים ולמקומות ראוים כי בהתנהג המנהיג בעניניו כשורה ישמעו אליו אנשים וכן בא הענין בעצמו במשה רבינו ע"ה כמו שכתוב בפרשת כי תשא והביטו אחרי משה עד באו האהלה

וכבר בארו ז"ל שהיו מסתכלין ומדקדקין במעשיו ללמוד ממנו לדעת ממנו דרכי השם ונאמר שם והיה כל מבקש י"י יצא אל אהל מועד. והיה כצאת משה אל האהל וגו' וכל ענין הפרשה ההיא עד ושב אל המחנה נמצאת למד שהיציאה היתה לבקש את י"י והביאה בשובו אל המחנה לצרכי הגוף. וכן שלמה ע"ה אמר בתפלתו חכמה