מלמד התלמידים סח

וקציעות כל בגדותיך והרצון בו שכל הדבקים אליו יריחו ריח מדותיו הטובות. עוד אמר מני שמחוך בנות מלכים ביקרותיך רצה לומר מאשר קבלת בשמחה כחות החכמים עם מדותיך היקרות הקדומות לך בטבע נצבה שגל לימינך בכתם אופיר. והוא השלמת המשל שאמרנו להיות החומר מקבל הצורה ונדבק בה לא בצורה אחרת. ואחר זה בא המשורר ליסר הכלה וללמדה בשירות המלך כדרך שתמצא חן בעיניו וילווה אליה כל הימים והוא אמרו שמעי בת וראי רצה בו שתשים כל השגחותיך בו על הדרך שבארנו בדרך הנגלה. ואמרו שכחי עמך שלא לפנות אל שאר חלקיה ואמרו ובית אביך להזהירה אף על כחות החלק הזה ועל בית האב הזהיר לא על האם ואמרו ויתאו המלך יפיך הוא כענין ואל אישך תשוקתך כלומר שתהיה תשוקתך לבד אל אישך והוא שתתיפי לו ולא לאחר

וכבר פרשתי בפסוק ואל אישך פירושים אחרים ואין לתמוה על זה כי הוא דרך הדברים הנסתרים ואמרו כי הוא אדניך והשתחוי לו הוא כענין והוא ימשול בך ועל דרך זה עולה זו וגם יפה על הכונה הראשונה. ואחר זה הודיע כי סוף הגמול ובת צור כמו שדרשו רז"ל מקרא על צור ליושבים לפני י"י יהיה סחרה לאכול לשבוע ולמכסה עתיק אמרו זה המכסה דברים שגלן עתיק יומיא ומהו ניהו סתרי תורה ואיכא דאמרי זה המגלה דברים שכסן עתיק יומיא ומאי ניהו טעמי תורה

ושתי הדעות האלה מיוחסים למלך ולמלכה הנזכרים כי זה השגת האדם כשהוא שלם בחכמה ובמדות. ובא המשל בצור לפי רב גדלתה בזמן ההוא כי כן דרך הנביאים להמשיל הדברים הגבוהים שלא ראתה אותם עין בדברים הנראים להודיע מעלת מציאותם לא להודיע מהותם ואיכ' מצורף אל זה שתוף השם כאשר בא במקומות רבים מן הסודות. וצור גם כן מלה משותפת כי הוא שם עיר ונאמר ונצבת על הצור. ונאמר ותקח צפורה צור. ונאמר צר תעודה. וכתיב והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים. ואפשר שעל הענין האחרון בא המשל או לנצור השם ולשמור את הנפש הזאת לעולם וזה מקץ שבעים שנה שנזכר שם לפי שימי שנותינו שבעים שנה ועוד נאמר שם כי מקץ שבעים שנה ושבה לאחננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה כי כן משפט הגוף שהוא העיר והיה סתרה ואתננה קדש לי"י לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים וכו' וזה כלו נאות למה שדרשו בו רבותינו מצד החכמה הבאה מכלל הנבואה ועל הדרך הזה בא במזמור זה ובת צור ושאר הפסוקים באו להורות שמחתו עם החכמים ואולי בא להשלים המשל ואין ענין לו בנמשל כי כן יבא במשלים הרבה. ואחר שהשלים לדבר על שלמות נפשו הודיע מה שהוא דרך החכמים להוליד בנים בדמותם כהוליד שת אנוש והוא לפי שכל אדם חכם שלם ישפיע משפע חכמתו על אחרים וישאירם אחריו כמו שהשפיעו אחרים עליו כי זה מדרכי השם המשפיע מטובו על ברואיו. ואל זה הענין בא תחת