מלמד התלמידים סז

הורה כי מתוך החן ההוא ידבק בעליונים וישאר חי וקיים לעד ואחר שהורה הכונה הראשונה במין האדם בא ללמד הכונה השנית והיא הצריכה לו להשאר המלך ביופיו ובמלכותו ובחן ההוא והוא שאמר חגור חרבך על ירך גבור וגו'. רצה בגבור המושל ברוחו הוא הכובש את יצרו שגבורתו גדולה יותר ויותר מלוכד עיר לפי שהלוכד עיר כל אנשיו עוזרים אותו אבל הכובש את יצרו כל אנשיו מורדים בו והוא כמלך שקשרו עליו אנשיו ובקשו לטורדו מן המלוכה בעזר מלך גדול אחר והוא בגבורתו ובתחבולתו ממשלתו וחכמתו יבריחם ויחזירם למוטב וזה רצה באמרו טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. וכאלו הוא המשל טוב ממלט עיר מלוכד עיר ואל זה הממלט רמז באמרו עיר קטנה והעיר הוא השכל החמרי והממלט הוא צורת השכל והוא השכל בפעל וענין המשל ההוא כלו פשוט למבין וזה רצה באמרו טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו וגו'

וכפי ענין זה בא חגור על חרבך על ירך גבור כלומר על הצלע שממנו נבראה האשה כי צלע וירך שניהם מורים על צד אחד מצדי הדבר ובאר כי החרב הוא הודך והדרך והוא הדרך הישרה שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם וידוע כי החרב כלי מירא רואיו הסמוכים לו ובו תכון הממשלה. ואחר אשר באר זה לימד איך ראוי לנהוג בחרב והוא שאמר צלח רכב כלומר צלח רכב על מרכבת אמת ר"ל שלא יטה אל צד הגובה בהתגאותו במעשיו בעשותו לפנים רק על דבר אמת. ואמרו וענוה צדק רצה בו שלא יטה גם כן לצד הענה רק בצדק כמו שהתבאר בדרך הנגלה

ואמר ותורך נוראות ימינך על דרך שאמר החכם לב חכם לימינו לפי שהימין משל למעשים הטובים ורצה לומר שים לבך לימינך ותלמדך לעשות נוראות שיראוך אנשיך ויעבדוך אחיך וישתחוו לך בני אמך. ואחר זה הורהו שיהיו חצי גערתו שנונים להכניע שאר חלקי הנפש הרחוקים ממנו והאורבים לו ולהפיל אותם החצים בלב אויבי המלך שהם בני השטן עד שיסורו מעליו והוא שאמר חציך שנונים ואחר שיסורו מעליו והיה שבט מישור שבט מלכותו על עמו ועל שאר העמים יכונן השם כסאו להעמידו מלך לעולם כלומר להיותו משכיל בכל עת כמו שבא זה הענין בעצמו ביהושע אחר שגער השם בשטן אמר ומלאך י"י עומד. ואחר שהשלים ענין מלכותו בא לדבר על חתונתו והוא להיות הצורה דבקה בחומר דבקות קיים שלא תפרד ממנו רגע אחד והודיע סבת זה בשלשה פסוקים והם אהבת צדק וגו'. מור ואהלות. בנות מלכים וגו'. רצה לומר מפני שאהבת צדק ותשנא רשע כלומר שנתת כל רגעיך לצדק נפשך ולא נתת רגע אחד לרשע על כן משחך השם שמן ששון מחבריך והוא השם הטוב העולה על כל הכתרים שסבתו הענוה כמו שאמרו ז"ל ענוה גדולה מכולן והוא השמן שהזהיר עליו החכם ואמרו ושמן על ראשך אל יחסר והוא הצניף הטהור שנזכר על יהושע הכהן. וכמו שנזכר שם שהלבישוהו מחלצות בא הנה מור