מלמד התלמידים נו

בדרכיו מה הוא רחום אף אתה היה רחום וכו' ואמר הנביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני י"י עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם י"י. ורצה באמרו כי באלה חפצתי שחפצו ורצונו בדרכים אלו שיעשו מאתו אלינו ומאתנו זה את זה והראוי להתהלל הוא ההולך הבא אליו. ומה שאמר וידוע אותי כי הידיעה ההיא תבא מצד ידיעת פעולותיו שהם דרכיו כמו שאמר משה רבינו הודיעני נא את דרכיך ואדעך. והנביא ירמיה אמר זה בפירוש כי ההליכה בדרכיו היא הידיעה והיא השלמות אשר כנה בטוב אמר אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו דן דין עני ואביון אז טוב לו הלא היא הדעת אותי נאם י"י. וזה הכלל כי שלמות האדם הוא כפי הדמותו לעליונים ובזה יראה בו השפע העליוני כפי השגת האדם ושמרו הדרך ההיא. והוא שאמר ושמרו דרך ולשון שמירת דרך בא הנה כדרך הבא לשמור את דרך עץ החיים כי הכרובים נתונים על ההשגחה בהליכה ההיא לא על מניעתה חלילה חלילה שהיתה הכונה למנוע האדם ללכת בדרך ההיא אבל לכוין אליה ולהשגיח בה כמו שאמרה התורה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת כל. הפרשה ואמר בסוף הפרשה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. והכרובים הם השומרים והמשגיתים על ההליכה ההיא וכן אמר החכם על החכמה ואשרי דרכיה ישמרו ושומרי דרך החכמה הם שומרי דרך עץ החיים והכרובים הם השומרים באור להט החרב והוא שאמר ואת להט החרב ולא אמר ואת החרב הלוהטת. וכבר רמז הרב המורה על ענין הלהט בהזכירו מעלת השלמים וכבר רמזו ז"ל על הכרובים שהם נמצאים לאדם אמרו בשעה שאדם ישן נפשו אומרת למלאך ומלאך לכרוב. ועל דרך הזה יבאו החלומות הצודקין והנבואה. ולפיכך יתנבא הנביא ויחלם החולם גם כן על הרוב על עניניו וכפי מדותיו כי החכם יראה בחלומו עניני חכמתו והצדיק עניני צדקו והנדיב עניני נדיבתו וכן ימשך הענין כמו במראה. הלא תראה שאברהם אבינו כפי טבע נדיבותו המפורסמת היה יושב פתח האהל כחום היום שהיה עת השינה לשאר בני אדם ולפי שהיה מדמה כי הזמן ההוא עת ראויה שינוחו בה העוברים בדרכים נתן לבו לשבת פתח האהל לקרא העוברים ולהאכילם עגות וחלב וחמאה ובן הבקר. וכפי טבע צדקו וחמלתו על הטובים היה מתנפל לפני השם על ענין אנשי סדום אולי יש שם חמשים צדיקים וכן ימשך ענין הנביאים כפי מדותיהם ועניניהם או עניני אנשים שמתשבתם עליהם כמו שאמר דניאל רעיונך על משכבך סליקו כי הכח המדמה פעולתו היא בענינים אלה ויש לו מבא בנבואה והוא שכנו אותו בשם מלאך כי כל כח הנתון מאת השם היו קורין אותו מלאך. ולפי שידוע שהשני כרובים אינם שוים במעלה חלקו שמותם. אמנם התורה קראה אותם כרובים שהוא שם המורה על צורת אדם קטן כ' כן יקראו הנער הקטן רביא וכן קראו החכם ילד מסכן וחכם. ולהעיר עליהם היתה צורת הכרובים על ארון העדות ומשה רבינו היה