מלמד התלמידים מט

בבחינת המציאות יתאמתו מציאות השם ואחדותו ונצחותו וממשלתו בכל. השני להודיע שיש שם שלשה עולמות. השלישי להודיע כי חומר העולם השפל למטה במעלה מחומר העולם הגבוה. הרביעי שמין האדם כמר מדלי אצל המציאות כלו וזה דבר מועיל מאד להרחיק מבוכת החושבים כי הוא המכוון בכלל המציאות ואין זה אמת אבל הוא המכוון במציאות העולם השפל והכונה בו בשלם מהמין ההוא עד שאמרו ז"ל עליו כל העולם לא נברא אלא בשביל זה ואמר החכם וצדיק יסוד עולם וזה ענין חמישי נרמז באמרו וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה. פרשת לך לך. מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו

לשון מתהלך בא בכתוב הזה ובשאר כתובים על המכוון הליכותיו ושם ארחותיו נגד השם לא יטה ימין ושמאל והוא שלמות הצדיק ותומו כי כל עת שהצדיק נוטה לצדקו אל הימין והוא שנאמר עליו צדיק הרבה איפשר לקראו חסיד לא תמים או צדיק וכאשר ילך בדרך הממוצעת יקרא צדיק תמים ומתהלך את השם כי כן מצאנו על היחידים בדורותיו אמר ויתהלך חנוך את האלהים. את האלהים התהלך נח. והוא שהוסיף המתרגם בדחלתא די"י וכאשר נקשר בו לפני תרגם ארי פלח והכונה בכלם שיכוין כל דרכיו נגד השם ועל דרך הזה הלכו האבות כמו שנבאר מאמונתם וממעשיהם וכאשר התפרסם באברהם אבינו כי כל מדה חשובה שישיגה האדם התיחסה אליו בספור התורה. תחלה יחס לו המדה הצריכה מראש לשלמות האדם והיא הרחקת חברת הרעים והפחותים לפי שהאדם נמשך אחר מדות רעיו ואפילו הוא מוטבע במדות הטובות ולפיכך כל מבקש שלמות צריך שיעזוב עזיבה גמורה כל בעל מדה רעה או בעל אמונה פחותה רחוק או קרוב אב או אם או אח עד שיעזוב לפי הצורך הגדול הזה ארצו ומשפחתו ובית אביו וכל מה שהם קרוביו ומיודעיו צריך להתרחק מהם יותר כי האדם נמשך בטבעו לקרוביו והשלמות נמנע מאדם בחברתם והוא שפתח ואמר באברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך והכונה בזה שילמד מה שראוי ללמוד ויניח הראוי שלא ללמוד וטוב שיגור האדם בארץ נכריה וישפל בגרותו לפני אחרים לתועלתו מאשר ישקט על שמריו ויתנשא על חבריו לנזקו כדרך שאמרו ז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים רצו בו שזנב ארי ארי וראש שועל שועל וטוב להיות ארי מהיות שועל ולפי הענין הזה אמר החכם הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ושבירתו הוא חלישות שכלו והתהפכות מדותיו