מלמד התלמידים מא

היטב תמצא שאין זה מספיק אמנם בא לרמוז ההבדל אשר בין לשון האדם המדברת ובין לשון שאר בעלי חיים הנקראים בשם כפי ההסכמה כי מוצא פי שאר בעלי חיים הוא טבעו שוה בכל מין ומין מהם ומוצא שפתי האדם הוא כפי ההסכמה והוא שאמר הוא שמו רצה לומר שלא היה זה בטבע כשאר בעלי חיים רק כפי קריאת האדם המוסכמת ממנו והיה מקדם לשון אחד בלבד והלשון ההוא היה גם כן בדברים אחדים שלא היו בו מיני שמות רק מין אחד והם מן השמות הנבדלים רצה לומר שהיה שם מיוחד לענין המיוחד והוא שאמר ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וזה בא כפי מה שבא הספור הטוב שבתחלה נברא אדם יחידי ועד שארכו הימים היה חלק אחד ממקומות הראויים לישוב מספיק לאנשים ההם גם היו כלם חכמים ונבונים ולא היה צורך לבילבול לשון ולחלקותה אבל משרבו עמי הארץ ורבו הכסילים ביניהם ראה השם כי לא טובה ההסכמה ביניהם שאמרו פן נפוץ וגו' כי הכונה היה שיפוצו על פני כל הארץ ולפיכך בלל השם שפתם כי בלילת השפה היא סבה להרחיק ההסכמה ולפיכך בטלה אותה ההסכמה ונפלה הקנאה ביניהם כפי הצורך על דרך שאמר וראיתי את כל עמל האדם ואת כל כשרון המעשה כי הוא קנאת איש מרעהו וזה דבר מתמיד לעולם לצורך הישוב ולקיום מין האדם כפי הטבע הצדיק כפי צדקו והרשע כפי רשעו לא שהקנאה הטבעית אשר ביניהם מכוונת לרע להם ולנקמה מהם חלילה חלילה אבל להעמיד המציאות והוא דבר מועיל מאד להזכיר השם בין בני אדם כי אלו היתה ההסכמה ביניהם שלימה היה רצון איש ואיש נמצא והיו שוכחים השם והשטן היה מקטרג ביניהם ולא היו מתעסקין בתורה ובחכמה רק לעשות כפי יצרם. וזה רצה באמרו ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות וכן אמרו ז"ל במקום הזה שכל מקום שאתה מוצא נחת רוח השטן מקטרג ולפיכך בלל שפת כל העם והרבה הלשונות לישב העולם ולקיים האמונה וכבר המציא הנגלה בספור הענין הזה תועלת בטבע האדם בהשתדלו בישוב העולם כי הוא טוב מצורף זה אל תועלת גדולה להעמיד ספור החדוש וספור המבול הטובים כדי שלא תהרהר ותאמר אחר שאב אחד לכל איך בזמן מועט כזה נפצה הארץ ונחלקו הלשונות הרבים בא ולמד לך שזה היה בדבר השם כפי מה שגזרה חכמתו בשאר מעשיו הנפלאים ורצונו היה שיפוצו הנה והנה לישב העולם

ואחרי הנגלה בספור הזה כי לפי דעת דורשי רשומות יש בו ענין נסתר והוא אצל קצת החכמים נאמר על הכונה במין האדם עד שאמר החכם שהתחבר עמי כי שלמה החכם רמז על העיר באמרו עיר גבורים עלה חכם ועל המגדל באמרו מגדל עז שם י"י וגו'. והוא שאמר במגדל וראשו בשמים לא בעיר כי העיר אינה גבוהה ואין לה חשיבות רק מצד המגדל. ואפשר לומר לפי הענין הזה כי על העיר רמז באמרו סמוך לפסוק זה הון עשיר קרית עזו ורבותינו דרשוהו על מי שלמד