מלמד התלמידים תד

שידבק שכלו בשכל הפועל בכחו להשלים אחר בשלמות לא שיעמד אחר כמהו והוא שאמר מהודך ולא כל הודך

והוא הענין בעצמו בדבר אלישע באמרו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי כי אמרו פי שנים רוצה בו חלק בכורה כי זה הלשון בעצמו בא שם פי שנים בכל אשר ימצא לו לא שבקש ממנו כפלים מרוחו כי זה היתה גאוה מופלגת לכל מבקש ועוד שהיה מבקש דבר נמנע שיתן האדם יותר מאשר לו ואשר נאמר בו הוא על דרך דרש אבל האמת יעשה דרכו כי ידוע כי לאחד מהתלמידים היתה ראויה הבכורה בנחלת רוחו ולפי שאלישע שימש אותו בהתמדה כמו שאמר אשר יצק מים על ידי אליהו ר"ל שלא רחק ממנו כלל אפילו בזמן צרכי הגוף לפיכך זכה ונטל הבכורה על שאר תלמידיו שהיו בניו באנושות לא בחיוניות. ועל דרך זה יקראו בני הנביאים. ואע"פ שרבים היו בני אליהו. הא' שמסר לו הראוי למסור זכה ונתנה לו הבכורה בגדולות אשר עשה והוא השלמות הנבואי וכן יהושע זכה על הדרך הזה בעת שסמך משה את ידיו עליו כי כל הנפלאות היו מתחדשות על ידי מעשי השלמים. לא בדבור בלבד. הלא תראה שיעקב אבינו כאשר ברך אפרים ומנשה ספר עליו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים עד שדקדק בין ימין לשמאל בברכת שניהם כי המשכיל השלם יכון לבו לשמים ויכון פעל שכלו כפי מעשיו בעת ההיא מצורף אל זה הדעת המפורסם אצל הרואים למען יאמינו כי כן הוא והוא היה סבה לסמוך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל רצה בו לפיכך שמעו אליו בנ"י כי כן קדם ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל. ואמרו כאשר צוה י"י את משה אפשר שרצה בו כאשר צוהו להעמיד יהושע במקומו ולשמוע אליו או רצה בו שכל מה ששמעו אליו ושעשו על פיו הכל היה כאשר צוה י"י את משה שהוא קבל תורה שבעל פה ממשה ולא הוא ולא נביא אחר היה רשאי לחדש בה דבר ולא לגרוע ולא להוסיף מצוה אחת בדרך מצוה אלהית מתמדת ואפילו היתה המצוה ההיא לכונת תועלת גדולה אסור כי כן באה המצוה הכללית לא תוסף עליו והתוספת היא ברבוי המצות כל שכן שאין לו לגרוע כמו שבאה גם כן המצוה הכללית ולא תגרע ממנו כי מאחר שנתן השם תורה תמימה כלומר שלימה התוספות או הגרעון הוא חסרון בבחינה אצל שלימותה. וכן באה המצוה בפרט ליהושע רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך. ואמרו ימין רמז בו על התוספת ושמאל רומז בו על הגרעון ושניהם יוצאין ומתרחקים מן הדרך הבינונית שהיא הדרך הישרה למשכיל והוא שאמר למען תשכיל בכל אשר תלך

ובדרך זה הלכו כל הנביאים עד שהנביא האחרון חתם כל הנבואות במאמר השלם זכרו תורת משה עבדי וגו' כי זהו הראוי שלא תשתנה התורה ההיא כלל כי מאחר שהיה השלם בתכלית כל שלמות אנושי עד ששלחו השם להורות עם סגולתו תורה תמימה נמנע הוא שיקום