מלמד התלמידים תא

והקרוב לומר שלשון גאוה יבא לקצת מקומות במקום ניצוח כאמרו כי גאה גאה וכמהו ואשר חרב גאותך ואל זה נטה המתרגם. ואמרו ויכחשו אויביך לך ר"ל שיתנכרו אויביו מן הפחד ויחזיקו עצמם בחזקת אוהביהם עד שידרכו על במותם. וזה הפסוק לראיה חזקה על גמול העולם הבא ועל ימות המשיח שהרי חתם דברו משה ע"ה ביחול הגאולה והישועה אחר שאיים אותם על חטאם והודיעם עונש גלותם על עברם מצות התורה וכבר אמר להם גם כן אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' ואין ספק שהרבה נדחו ולא נתקבצו עד עתה אם כן כל המאמין נבואת משה יאמין בהכרח גאולתינו וישועתנו ופסוקים הרבה באו על זה בתורה אם כן אין הדבר כמו שאומרים שכבר בא המושיע הלא משה רבינו שאין אנו מיחסין לו אלהות חלילה אבל שלמות אנושי לפי שזכה לדעת השם ולדבר עמו פה אל פה נאסף בלא חולי ובלא צער אבל בנשיקה כלומר בקירבת פה אל פה והוא אמיתת דבור השכל. וזה הלשון נמצא בדברי החכם ישקני מנשיקות פיהו והמשיל הענין הנכבד הזה בנשיקה לפי שהנשיקה תכלית דבוק החשק העומד והוא שאמר על פי י"י להורות כי גם בעת האספו היה עומד עמו פה אל פה. לא כשאר שלימים שנפסקה נבואתם קודם מיתתן וזה אות תכלית שלמותו. גם בחייו קרן עור פניו מהוד השכינה ששרתה עליו ולא כהתה עינו ולא נס ליחה והוא בן מאה ועשרים שנה גם במותו לא התבזה גופו להראות מת אבל השם הכין קבורתו כשאר הנפלאות עד אשר לא ידע איש את קבורתו ולא ידע לעולם והוא אמרו עד היום הזה. וזה מקום הערה כי קברו היה חוצה לארץ ומול בית פעור שלא יואש הצדיק מחלקו בעולם הבא ותחית המתים ואף כי יקבר בתפת או מקום ע"ז ובלבד שנפשו ראויה שיאצרה השם באוצרו הטוב שהרי משה רבינו ע"ה שלא קם כמוהו נקבר מול בית פעור ולא ידע איש את קבורתו עד שיאמר עליו שנשאוהו אל מערת האבות או אל מקום אחר כי הכונה השלימה על השלם שילך לפניו צדקו וכבוד י"י יאספנו. ואל זה כונו רבותינו ז"ל באמרם מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה שנאמר ויקבור אותו בגיא ולא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנאמר והלך לפניך צדקך. ומצורף אל האסיפה הזאת המיוחדת שלא התעסק אדם בקבורתו רק דבר השם בלבד הוא שחצב קברו וכל זה להבדילו מכל ילוד אשה ולהורות על זה באו הכתובים עליו בזה

ואשרי העם הזה המתפאר באלהים חיים בשולתו נביא הנקרא עבד י"י והוא תכלית שבח הנביא שהתפאר במותו בתאר ההוא כמו שכתב הוא בעצמו מפי השכינה כל שמונה פסוקים האחרונים על העתיד או יהושע שקם תחתיו כתב אותם ולפי השנוי הנמצא בהם לשתי הדעות אמרו שיחיד קורא אותם. וכבר נאמרו על זה פירושים עד שהנהיגו לקרא אותם יחיד העולם לקראם. וראוי להתבונן בהם ולהתעורר ונאמר כי אמרו וימת שם משה עבד י"י ר"ל עבד השם בלבד אבל הוא חפשי ובן חורין מכל העבודה הקשה שיעבוד בה האדם והוא הראוי למשול