מלמד התלמידים שצז

הוא שאמר איש בער לא ידע וגומר. ואמר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים בבית י"י וגומר והם היודעים דרכי השם ושמו המיוחד שהידיעה ההיא היא ביתו כמו שקדם לנו בפסוק כי לא כן ביתי עם אל והשתולים בו כלומר הקבועים לעמוד בו הם הם שינובון באחרית הימים ודשנים ורעננים יהיו לעד

ואף כי יקרו עליהם מקרים רבים ממקרי העולם אחריתם הוא זה ואותם המקרים הם נמשכים למה שימשכו הם אחר העולם כל ימי התרחקם מבית השם וכפי שינועו אותם השתולים ממקומם לעיתים ועם כל זה דשנים ורעננים יהיו כלומר לעד. ובזה סרה מבוכה גדולה שנפלה במשפטי השם הישרים ובהנהגתו לעולם במה שרואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו ולא יתנו אל לבם שאחרית הטוב הוא לעולם שכולו טוב והוא שאמר להגיד כי ישר י"י צורי ולא עולתה בו כאלו אמר ללמדך שמשפטי השם ישרים ואין לפניו לא עולה ולא שכחה

והידיעה הנכללת במזמורים הנזהרים היא משלמת התפלה הראויה והוא שפתח בלשון תפלה כי היא התפלה הנמרצת והוא הבטחון השלם שנאמר עליו הבוטח בי"י חסד יסובבנו כי הוא לבדו המחסה והמסתור ואליו לבדו היא הכונה אין שם בית זולתו ראוי לבטוח בו ואף כי יקדש עד מאד כל שכן שאין ראוי לבטוח בבית מן הבתים לרב גבהו וחזקו ותקונו הטוב אף כי ימלא כל טוב. ולהעיר על זה האדם לבנות ביתו בצדק ושיהא לו בית נאמן וקים לעד בתלמוד תורה ובחכמה המתקיימת אחר המעשים הטובים באה מצות סכה אחר ר"ה ויום הכפורים כפי מה שקדם לנו שר"ה בא להעיר על התשובה ויום הכפורים בא לגמרה ולהביא כפרה על מה שעבר ולפי שהזמן הזה זמן בעיטה שהאוצרות מלאות כל טוב באה גם כן מצות החג שצריך מעתה להתעורר מראש אחר שאוסף את מעשיו מן השדה והוא עומד בתוך העיר ומטיח את גגו ומחזק בדק ביתו להשמר בו מזרם וממטר ומרוח ומשאר פגעים לפיכך צוה לשבת בסכות כדי שיתעורר וישים מבטחו בשם ויתן אל לבו כי כל הטוב שהגיע אליו מן היוצא בשדה הכל בא לו ברצון השם בתתו מטר בעתו וכל שמירת גופו וכל אשר לו הכל יבא מאת השם לא שיבטח בביתו ובאשר בו בלבד. ולפיכך באה מצות סוכה כי הסוכה היא דירת אנשי שדה או אנשי מחנה לא דירת אנשי מדינה ולפיכך הצריכו חכמים שתהא הסוכה כצורת כך וכך

ובדרך זה הזהירה התורה לעשות חג הסוכות לי"י להזכיר כי בסוכות הושיב את בני ישראל במדבר ושמרם בלא בית ובלא תקרה והוא שנחלקו בו חכמי ישראל שר' אליעזר אומר ענני כבוד היו ור"ל כדי להזכיר מעשה זה שהיה דבר פלא בא המצוה ור' עקיבא אומר סוכות ממש היו ודבר השם ורצונו היה להם סכה מחורב ביום ומקרח בלילה ומחסה ומסתור מזרם וממטר אבל יבא עליו כגשם השפע האלוהי ולרמוז על ענין זה בא מאמר זכריה הנביא באמרו על אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות ולא עליהם יהיה הגשם והוא כענין ויבא כגשם