מלמד התלמידים שצא

הגופנית שהם נמשכות אל טבע הגוף הכלה המת והוא שראוי לדחותו בשמאל ולקרבו בימין לא לשלחו כלה וכנגדו בא גורל אחד לי"י לפי שהוא הנשחט והמקורב לשם לא המשולח כי זה ראוי להחזיק בו ולהכניעו ולשמש בו לשם שמים ולדחותו ולענותו. כפי הראוי וכפי חמש הרגשותיו המבקשות המותרות צוה השם ביום הזה כנגדם חמשה ענויים כדי לענותם ולהכניעם

ולהשלים הכונה הזאת בא שעיר החטאת הנשחט אבל המשתלח בא כנגד המין הנמשך למחשבה רעה העולה על לב בני אדם והוא המינות ר"ל כל אמונה כוזבת על השם במין ממיני השתוף והנמשך אליהם בדעות האומות ואשר יתעה האדם במה שדברה תורה בלשון בני אדם והוא ראוי לשולחו חי לגמרי כנגד החלק החי החוטא והוא שאמר סמאל על ישראל אי אתה נותן לי רשות כלומר שהרי כבר הזהרתו לא יהיה לך אלהים על פני והנמשך על זה והוא שהשיב לו הרי יש לך רשות עליהם ביום הכפורים אם יש בהם חטא ר"ל שהרי היום ההוא נועד להם להתקדש ולהתענות ולהתודות ולקרא השם המפורש בוידוים ואם יש בהם חטא באמונתם הרי יש לך רשות עליהם. ולפיכך היו משלחין שעיר אחד לעזאזל והוא שם משותף מורכב מעז אזל להעיר אותם שהשעיר אזל לו והלך מאתם כמו שנקרא שעיר המשתלח הכל להעיר על שלוחו לגמרי והוא שהמשילוהו בשחד ר"ל שבו היו מפייסים אותו ומעבירים מעליהם כל מחשבה רעה עד שלא יבטל קרבנם כי לולי זה היה בטל לפי שהכל תלוי במחשבה אבל הוא היה נושא את כל עונותם שהם הזדונות אל ארץ גזרה כלומר שלא ישאר לו שום זכר בישוב ששם רצון האדם הטוב. וכן אמר יואל הנביא ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה ורבותינו ז"ל אמרו זה יצר הרע שצפון בלבו של אדם ולבאר זה הענין הוסיפו ואמרו למקום שאין בני אדם מצויין שם להתגרות בם

בדרך זה תשלם התשובה מן המעשים הרעים עם עזיבת הדעות הרעות שסבתם הסכלות בדרכי השם ובידיעתו לפי שידמו דרכיהם לדרכיו וידיעתם לידיעתו והוא הסבה לרעים שאמרו לא יתכן דרך י"י ואמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב וזהו תכלית הרשע וכאשר ישוב הרשע מזה וידע כי לא ממין ידיעתו ידיעתם אז ישוב אל י"י וירחמהו כי היא הקריאה באמת המביאם קרבת השם. והוא שסמך לפסוקים הנזכרים כי לא מחשבותי מחשבותיהם ולא דרכיהם דרכי נאם י"י ראה שהקפיד הנביא על הדרכים ויצייר בלבו אמונה קיימת שאין דרכנו ממין דרכי השם ולא מחשבותינו ממין מחשבותיו כאשר אין הארץ מטבע השמים. ובזה יסתלקו כל השאלות הקשות הנופלות על ידיעת השם והשגחתו בעולם ובזה תסור כל מחשבה רעה מעלינו שלא נחשוב אותה על השם ית' ועיקר המחשבות הרעות הוא כל דבר נמשך אל מין ממיני השיתוף ולא ימלט ממנו האדם כשיכשל בגשמות או במשיגי הגשמות. ועל זה העיקר הגדול נקדש היום הזה והיתה בו העבודה בפנים מה שלא