מלמד התלמידים לט

וקשה להפעל וכן אהבת השם ראויה שתהיה על הדרך הזה קשה כמות להמית כל ההרגשות ולבטל אותן ממלאכתן וכן היתה דרך הנביאים שלא היו עוצרין כח בעת נבואתן וכן דרך השלמים כי תחרשנה אזניהם ותאטמנה משמוע ועיניהם עצומות ועורות מראות ומהסתכל בין טוב לרע

והוא שאמר הנביא החרשים שמעו והעורים הביטו לראות רצה לומר שהחרשים בהרגשת האזן הם השומעים דבר י"י והעורים בהרגשת העין הם מביטים לראות כבודו והוא שהוסיף הנביא ואמר מי עור כי עבדי וחרש כמלאכי אשלח וכן כל שלם הוא על הדרך הזה והוא שאמר מי עור כמשולם ועור כעבד ד' הורה כי שתי ההרגשות ההשגה החיונית צריך שיבטל השלם לפי שכל עת שתחזק פעולות ההרגשה תחלש פעולת השכל והעיון הנפשי עד שבעלי חיים שהם בהרגשה אחת או בשתים דמיונו ופעולותיו חזקים משאר בעלי חיים וכן בבני אדם מי שהוא רב תחבולות העולם תמעט השגתו בדברים העיונים ובהפך העור הוא הרואה והחרש הוא היפך השומע ואשר אזניו קשובות באשר הוא בעל חיים הוא איש אשר לא ישמע ואשר יראה ויביט ג"כ הרבה באשר הוא בעח"י הוא עור אשר לא יראה כראות אנוש. והוא שאמר רבות ראות ולא תשמור פקוח אזנים ולא תשמע כי בהשתמש כוחות אלו בעסקי העולם לא יושג מושכל במציאות הזה אשר המכוון בתורה הי' על זה להגדילה כמו שאמר ד' חפץ למען צדקו וגו' אבל כפי פחיתות העם לא ירגישו בדבר הגדול הזה והוא שסמך לו ואמר והוא עם בזוי ושסוי וגו'. ומי שישיג זה הוא הנקרא בשם י"י והוא המכוון בבריאה לרצון השם שהוא כבודו שהרי זה קבל צורתו באמת והוא העשוי והמתוקן על השלמות כמו שאמר הנביא הזה כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. או רצה בו שכל הנמצא הוא הנקרא בשמי ואף במציאות החומר הזה והתשובה האחרונה לשאלת למה המציאו והוא כי לכבודי בראתיו שהוא רצוני בראתיו ואני נתתי בו הצורה הראויה ורמז בה על המכון במציאות החמר הזה והוא מין האדם והוא אמרו יצרתיו ואמרו אף עשיתיו רצה בו תקנתיו והשלמתיו בדרך שנראה שאני עושהו שהרי נברא בצלם והוא המכוון במין האדם. וכפי משמעות זה הפסוק נראה תקון הברכות שסדרו רז"ל בברכת חתנים ראשונה שהכל ברא לכבודו כנגד כל הנקרא בשמי ולכבודי יצרתיו ואחריה אשר יצר את האדם כנגד אף עשיתיו. והרב המורה פרשו כאלו הוא כתוב כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו ורצה בו כל המיוחס לפעולותי לרצוני בראתיו ואמרו יצרתי אף עשיתיו רצה בו שיש קצת נמצאות שיצר השם תחלה בחומר עצמו ואחר כן עשה אחריו המכוון בו. וזה נמשך למה שאמר כי המכוון במציאות החומר הזה הוא האדם שהוא המורכב האחרון ותכלית הכוונה בכל הפירושים בפסוק הזה היא הצורה האנושית וזה הפסוק טעם למה שהקדים הנביא ואמר מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם