מלמד התלמידים שפז

שכל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כלה כי שלמות האדם כפי שלמות כונתו עם מעשיו הטובים. ולפיכך יום הכפורים שהוא היום הנבחר והקדוש לכפר על חטאתינו אחת בשנה צוה השם דבר זה מאד והוא חדוש גדול בענין הכפרה שצוה לשלוח השעיר החי לעזאזל לשאת את כל עונותם אל ארץ גזרה מלבד קרבנם לשם. ראה והתבונן שהתורה הצריכה ביום הזה שני מיני כפרה כנגד שני מיני עבירה והמין האחד ממיני הכפרה ההם הוא כשאר הכפרות שבאו בתורה שהן על המעשיות א"כ המין האחר הוא על העבירות המחשביות שהכל תלוי בהן אם הם כאן הכל כאן ואם הם בטלות כל הרע בטל

ואל זה כונו רבותינו ז"ל באמרם אמר סמאל לפני הקב"ה על כל האומות נתת לי רשות ועל ישראל אי אתה נותן לי רשות אמר לו הרי יש לך רשות בהן ביום הכפורים אם יש בהם חטא ואם לאו אין לך רשות עליהם לפיכך היו נותנין לו שוחד ביום הכפורים שלא יבטל את קרבנם שנאמר גורל אחד לי"י וגורל אחד לעזאזל. וזה המאמר להם הוא מן המאמרים הזרים שנמצא בדבריהם כי לפי משמעותו הפשוטה ראוי לשחק על אמרו. ועם ההתבוננות הטוב ראוי לשמוח בו שמחת עולם לפי שגלה לנו סוד מסודות התורה והודיענו כוונת היום הגדול והנורא ומי יכילנו כי מעט הם שידעו הכונה בזה או בדומה לו כי רוב בני אדם הופכים הכונה לפי פחיתות ההבנה שמים חשך לאור ואור לחשך. ועל הדרך הזה יצאו מדברי החכמים אמונות רעות ובדרך זה פשטה האמונה במציאות השדים הם סמאל וכת שלו עד שאיזה אומות מחזיקים אמונתם בהבל זה שאומרין שכת המלאכים העליונה על כל הכתות נפלה לגאותה מן השמים וחזרה להיות כת שדים והם המסיתים האדם והמסבבים כל רע והם שהיו מושלים בגיהנם עד שבא גואלם. ועל זה יסדו אמונתם ופרשו בו הפרשה שנאמרה על סנחריב ואמרו שסמאל נקרא הילל בן שחר. וזה הענין כלו הוא רחוק מאד שלא היה ראוי להרהר בו כל שכן לכתבו. ולולי שפשטה ההזיה הזאת בכל האומות עד שרבים מבני עמנו מאמינים במציאות השדים בדרך שהם נמצאים בעצמם. והם מושלים בעולם עד שיבהילו השומעים בספור הבלי ההשבעות ומיני הכשפים והקסמים הקדומים וזה הענין היה קדום ומפורסם באומות הסכלות עד שהתורה התמימה המחכימת פתי עשתה תחבולות גדולות למחות זה הדעת הבטל ולא יכלה לו עד עתה כי נשאר הרושם עד היום בין כל האומות

ואין ספק אצלי שהדעת הזה יצא מרוע הבנת דברי החכמים הקדמונים שהיו מסתירים דעתם בחכמה מן ההמון ובלבד בחכמת הטבע שהיו מעלימים אותה מאד עד שמשה רבינו ע"ה הסתיר במעשה בראשית בפתיחת התורה כמו שנראה לכל מבין וכמו שהתאמת בדברי רז"ל ולפי ההבנה ההמונית נמצאו בדבריו ובדברי זולתו מן הנביאים אמונות בטלות מאוד

וזה גם כן שהאומות אומרים שכת המלאכים הגבוהה נפלה מן