מלמד התלמידים שפב

התקיעה ההיא תבא התרועה שהיא קול אנחה ויללה להעיר על התנאי השני והוא שיתחרט האדם ויבכה על החטאים שעשה וזהו המלחמה עם היצר המציק והמאלץ לעשות הרע כי כן דרך אנשי הצבא לעשות קול המון רבה בשופרות ובחצוצרות בעת המלחמה להבהיל האחרים. ואחר התרועה תבא התקיעה פשוטה להעיר על התנאי השלישי והוא שיבדל מן היצר וירחיק אותו הרחקה גמורה ולא יביט אליו עוד וזה גם כן דרך אנשי הצבא שתוקעין בצאתם מן המלחמה לשוב ולהתרחק מן היצר הצורר. ואפשר ששלש תרועות שבאו בתורה על המצוה הזאת הוא גם כן להעיר ההערה שהזכרנו

והנכון לומר שבאו להעיר האדם שישוב מדרך שלש כתות הרעים שהזכרנו ולבחור דרך הצדיקים מצורף אל הערת מספר השלשה בשאר מקומות לדעת השם מתוך בחינת שלשה עולמות. וכדי להשלים כונת התשובה תקנו ז"ל לתקוע גם כן על סדר הברכות הבאות כדי לקבל עול מלכות שמים ובזה יתרחק היצר מכל מעשה רע ומכל מחשבה רעה ויגערו בו על הדרך הזה מגערת גדולה והוא שאמרו כדי לערבב את השטן עם התנאים הנזכרים והוא שנמליך השם עלינו וניחדהו ונאמין כי הוא יודע וזוכר הכל שאין לפניו שכחה ומתוך כך יעלה זכרוננו לפניו ובמה בשופר כלומר בתקון המעשים והמחשבות שסבת התקון ההוא הוא קול השופר כמו שקדם שאין חצוצרות אלא במקדש ובמקדש עצמו היו מאריכין ביום זה בשופר ושופר של מצוה זו בארה הקבלה שהוא של איל כדי להזכיר עקדת יצחק אבינו שהיה תכלית העבודה ופרסום אהבת השם כדי שנלך בדרכי האבות ויזכר לנו השם אהבתם והברית אשר כרת עמם. וכבר קדם שמספר עשרה פסוקים בא גם כן להעיר על ידיעת השם מתוך עשרה רקיעים שהעשירי קדש כן היום העשירי הוא הקדש כמו שבא ולקדוש י"י מכובד והוא היום שקבלו בו לוחות שניות ונתכפר להם מעשה העגל. מצורף אל הטעם הזה עשרה ימים שיתרה שנת חמה על שנת הלבנה. ולפיכך ראוי מדרך הדעות המפורסמות שיהא יום הכפורים ראש השנה מצד אחד והוא שבא ביובל ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וסמך לו וקדשתם את שנת החמישים שנה

ומתמימות התורה שלא צותה להתענות בשנה רק יום אחד להראות הכונה במצות שהן ללכת בדרך הבנונית לא כתורת האומות שבאו להדמות בתורתינו וכשאכילה היא לשם שמים טובה מן התענית לפי שהתענית לא בא אלא על דרך רפואה לחלי רב התאוה ואכילת האדם לשם שמים צדקה תחשב לו. והוא שאמרו ז"ל כל האוכל ושותה בתשעה בו כאלו התענה תשיעי ועשירי רוצים בו כאלו באה המצוה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בם וזה לפי שהכל תלוי בכונה הטובה. והוא שבא בספר עזרא על היום הזה אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם. לפי שצריך האדם עם האנחו ובכותו על עונותיו שלא יואש מן הכפרה פן יוסיף לחטא אבל צריך שיבטח בשם שלא יחשב לו עון עם התשובה ובלבד שלא ישנה באולתו.