מלמד התלמידים שפא

אתה עתיד לדון את בניו ולזכותם. מהו דברך נצב קיים דברך שהתנית עם אדם הראשון. ודקדוקם בזה נראה מסוף הפסוק שאמר כוננת ארץ ותעמוד כי אין עמידה לה רק על הדרך הזה כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולפיכך ראויה הכפרה אחר שישוב האדם כראוי. והוא שהתקינו לומר זכרון ליום ראשון כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב וכן סדרו סמוך לחתימת הברכה ודברך אמת וקיים לעד בא ודברך כנגד דברך שבפסוק הנזכר אמת כנגד אמונתך קיים כנגד נצב לעד כנגד לעולם מה כתוב בתריה למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך ר"ל על ההבטחה הזאת אנו סומכים ביום הזה כי הכל עבדיך שחוזרין אנו בתשובה כדרך שעשה אדם הראשון ואתה שתפת מדת רחמים בדינו וכן אתה עושה אלינו כשאתה דן כל הנולדים ממנו העוברים לפניך היום כבני מרון לפני הרועה ואתה סוקר אותנו בסקירה אחת והיא הידיעה הכוללת כל הפרטים כמו שאמרו על מה שכתוב היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם וקדמו לו שני פסוקים בהשגחה והם משמים הביט י"י ראה את כל בני האדם ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ

ולפי שחכמי העיון חולקים על זה ומקשים מדרך השינוי והרבוי הנמשכים לידיעת הפרטים אמר כמתרץ קושייתם זה הפסוק ובארוהו רבותינו ז"ל ואמרו שכלם נסקרין בסקירה אחת והוא משום דיוצר יחד לבם מבין אל כל מעשיהם וזה מעת ברא האדם ושאר הנבראים. ואחר שהוא כן ויצר לב האדם רע מנעוריו והוא הנלחם בנו מעודנו צריכים אנו להתעורר עליו בכל צרותינו ולערוך מלחמה על הצר הצורר אותנו והוא שסמך המצוה הזאת למה שכתוב וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם וגו'. ועל הדרך הזה היתה ראויה מצוה זו לבא סמוך לו ואמר בה וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני י"י אלהיכם ובארו ז"ל שהזכרון הוא בשופר והוא לפי זכרוננו והערתנו על התשובה שאין לפניו משוא פנים אבל תשובתנו סבת ישועתנו בכל זמן וגם במלחמה עצמה אין הישועה לא בחרב ולא בחנית כי לא דמי המלחמה בעצמם שהם המצוה עצמה הם המזכירים הזכרה שלמה אבל התרועה שהיא התשובה היא המזכרת ואם אינם מריעים כראוי אינם נזכרים והוא שאמרו וכי חצוצרות מזכירות והלא דמים מזכירים אלא כל זמן שהיה להם לישראל להריע ולא הריעו כאלו אינם נזכרין מכלל שהתרועה היא הגורמת התשועה ומעשינו יקרבונו ולא דבר אחר

ולפיכך באה התרועה עם התקיעה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה בר"ה כדרך שהיה במדבר למסע המחנות והכל להעיר על שלשת תנאי התשובה. התקיעה הפשוטה הראשונה להעיר על התנאי הראשון והוא להזכיר לעזוב החטאים והעונות כדרך שבא בכתוב קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם כי כן דרך הערת העם על מערכת מלחמה שתוקעין להיותם נכונים יחד למלחמה. ואחר