מלמד התלמידים שפ
Malmad ha-talmidim 380 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text
Open in the reader →והסיר י"י ממך כל חולי זה יצר הרע שהוא באמת המביא חלי הגוף וחלי הנפש וכשם שנתן סדר הנהגה לבריאות הנפש ולרפואת החולי כן נתן השם תורה לבריאות הנפש ולרפואת חוליה כמו שבא כי אני י"י רופאך כפי מה שהתבאר במקומו. והוא כמו שצריך האדם לקבל מזון בכל יום פעמים כן צותה התורה לקרא ק"ש פעמים ביום והנמשך אליו מתפלה ותלמוד תורה. וכשם שצריך לקצת הנאות ותענוגים פעם אחת בשבת כרחיצה וכיוצא בה כן צותה על יום השבת להתענג בו על י"י בידיעת דרכיו מתוך השביתה והפנאי ולזה קראה אותו שבת קודש. וכשם שצריך להקזה פעמים שלש בכל שנה כן צותה על הרגלים וכשם שצריך לקצת בני אדם הקזה ומשקים קלים בכל חדש כן צותה על ראשי חדשים שיש בהם קצת זכרון בקרבן ובתפלה שהם זמן כפרה לכל תולדות החדשים הבאות בגלל היצר שהוא האויב. והוא שתקנו בתפלת ראש חדש זכרון לכלם יהיו ותשועת נפשם מיד שונא והוא כנגד מה שבא בכתוב ונזכרתם לפני י"י אלהיכם ונושעתם מאויביכם
, וכשם שצריך האדם לאספרגוס בכל שנה ושנה כדי לנקותו מכל הלחות אשר נפסדו בו מחמת העיפוש והן המביאות החלי כן צותה. על יום הכפורים לענות אדם נפשו כדי שתפלט כל הלחות הנפסדות שנקבצו בה מתוך תשובה שלימה. וכשם שהרופא משקה האדם משקה המרפא מיעיו ימי מספר קודם שיקבל האספרגוס כדי להקל דרך הרפואה כן נתן רופא ישראל ימי התשובה מראש השנה ועד יום הכפורים שהם עשרה ימים והוא המספר הסובב בתורה כנגד עשרה רקיעים כמו שאמרו ז"ל על עשרה פסוקים שנתקנו בברכות של ר"ח כמו שהתבאר בפרשת וישמע יתרו. וזאת המצוה באה הערה עליה מראש השנה לפי דעת המקובל והמפורסם בישראל שבו נברא אדם הראשון ומה שאמרו בתשרי נברא העולם לא רצו בו שתחלת הבריאה היתה בתשרי אבל בריאת אדם שהוא המכוון בעולם השפל. והוא שסדרו לומר בו זה היום תחלת מעשיך לפי שסוף המחשבה תחלת המעשה וסוף המחשבה היה אדם שנברא בראש השנה ובו ביום חטא ובו ביום שב מחטאו ונתכפר לו במדת רחמים והוא היום הנאות ליום תשובה ליוצאי ירכו כפי הדעות המפורסמות והמקובלות כמו שמצאנו לרבותינו ז"ל שאמרו על הפסוק שאמר דוד המלך ע"ה לעולם י"י דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך אמרו מהו לעולם אלא כך אמר רבונו של עולם אי אתה בא עלינו במדת הדין אלא במדת רחמים שאלולי כן לא היינו יכולין לעמוד אפילו שעה אחת. אלהינו אינו אומר אלא י"י שהוא מדת רחמים כמו שכתוב י"י י"י אל רחום וחנון רוצה בו שמשפע מציאותו והויתו נמצא והוה בכל העולם והוא שאמרו ז"ל שהוא מדת רחמים ואין השם הזה מורה רק על הדרך הזה
עוד אמרו ולא לנו זאת בלבד אלא אף לאדם הראשון יציר כפיך שאילולא ששתפת מדת רחמים בשעת שדנת אותו לא היה עומד עד שעה. וכן התנית עמו שכשם שדנת אותו במדת רחמים וזכות אותו כן