מלמד התלמידים שעח

הנגלות הם המעשיות בעצמן הם לנו ולבנינו ר"ל שכן צריכות במעשה לפי טבענו ולפי טבע בנינו וזה עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת כפי שהיתה הכונה לזכות את ישראל בהרבות להם תורה ומדות ולפיכך אין להקל באחד מהם. וזה הכתוב בא אחר אמרו פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם י"י אלהינו והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה. וכבר נאמר בכתוב הזה פירושים רבים והמתרגם לקח רוה במקום עבירה שנעשתה בשוגג וצמאה במקום עבירה שנעשתה בזדון וקצת המפרשים לקחו רוה במקום כת הצדיקים וחלקו במלת ספות קצתם אמרו שהוא כמו כלות ופירושו כדבר האומר תם ורשע הוא מכלה. וקצתם אמרו שהוא כמו רבות רוצים בו כי הוא בוטח שלא יענש לפי שהצדיקים מרובין. והרב רבינו אמר שהוא מן לרות את צמאו והוא מוסיף לעצמו צמא ולפי פירושו נראה שהחוטא הזה אומר שהוא מוציא עצמו מן האלה והוא דבר מטעה אותו וכבר הטעה רבים. גם בפרשה הזאת נראה שאין טענה ליחיד שלא היה בכלל הקהל כשנועדו באלה אחת כי כן בא שם את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני י"י אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום

וכבר קדם לו שאין טענה גם כן למי שלא ישאלו ממנו אם הוא מסכים מאחר שהראשים ומנהיגי הקהל מסכימים עליה והוא שאמר אתם נצבים היום כלכם וביאר זה אחר כן ואמר ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל רוצה בו כי מאחר שהראשים והזקנים והשוטרים מסכימים בדבר כבר הסכימו הכל שאין ספק שלא שאל משה לאיש איש מהעם ההוא הרב כל שכן לחוטבי עצים ושואבי מים והוא אמר מחוטב עציך עד שואב מימיך וסמך לו לעברך בברית י"י אלהיך ובאלתו. נמצא שאין טענה נשארת ליחיד בהסכמת הקהל אפילו אמר בפירוש שאינו מסכים עמהם והוא שאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך. סוף דבר פסוק הנסתרות לא נקשר לפי הפירושים הנזכרים אל הפסוק שנכתב לפניו והוא בא כמשיב עליו ולפיכך קרוב אצלי שנקח הרוה במקום המצוה הנסתרה שהיא הכונה והיא הסבה והטעם ולפיכך ראוי שתקרא רוה לפי שיש בה הסיפוק ונקח הצמאה במקום המצוה המעשית לפי שבעצמה אין לה סיפוק. ואם נקח ספות במקום רבות ירצה באמרו כי בשרירות לבי אלך די לי במחשבת לבי וכונתי למען היתרון אשר לכונה על המעשה. ואם נקח ספות במקום כלות יהיה הענין כמו האף תספה צדיק עם רשע ויהיה ענינו שהוא ידמה שהכונה תכלה ותאבד המעשה וזה בתכלית הרע. והודיע העיקר הגדול ואמר הנסתרות ולפיכך צריך לקיים המצוה במעשה בין שנודע בה טעם בין שלא נדע בה ולפיכך הקשה בתלמוד ואמר רחמנא אמר תקעו שאם היה בא לדרוש הטעם היה לו לומר מפני מה אמרה תורה תקעו שופר בראש השנה ובא בעל המאמר ההוא ותירץ ששאלתו היתה