מלמד התלמידים שעו

ומה שאמרו שבזמן הזה שוקלין הזכיות והעונות הוא כפי המשל שאמר החכם פלס ומאזני משפט לי"י. ותשרי הוא הנאות לענין הזה לפי היותו במזל מאזנים הנתון בשמים למשול על הארץ ולפיכך נבחר הזמן הזה להעיר האדם בתרועה על התשובה וכבר העירנו על זה הענין המעיר ישנים הרב רבינו וכתב דבר זה לשונו ואמר אף על פי שתקיעת שופר בר"ה גזרת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו עורו ישנים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכה והשלים דברו כפי זה הענין. ובמקום אחר אמר שהתקיעה היא הערה על התשובה כאלו היתה הצעה ליום הצום וזה אחד מדבריו הטובים והוא מן הזרים בעיני קצת חכמינו כי לא שמו על לב כונת המצות גם הרחיקו למצא להם כונה עד שהיינו ללעג בין העמים והם משחקים עלינו על התרועה ועל מצות רבות באשר לא נדע להשיב להם ולהודיע בהם טעם וידמו בלבם שעמנו עם סכל ותורתינו לפי המקובל אצלנו סכלות הפך המבוקש בתורתינו ובמחזיקים בה אמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ואמר רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. ואלו נתנו אל לבם בעלי התלמוד ללמוד הכתוב והקבלה כראוי ימצאו המכוון בפי' במשנה ובגמרא שהרי במשנה אמרו היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגלה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא אע"פ שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וזה לא כיון לבו וסמך למאמר זה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו מכונים לכם לאביהם שבשמים היו מתגברים וכו'. כיוצא בו והביט אל נחש הנחשת וחי וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא כל זמן שישראל מכונים לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין

וזה לפי שהנחשים היו נושכים אותם בעון הנחש המשיא והנושך כשהיו נזכרים היו עושים תשובה ומתרפאים משתי הנשיכות ולהעיר על שתי הנשיכות אשר לשני הנחשים עשה הנחש מנחשת היש ספק ששני הענינים האלה שנכתבו במשנה מאין זכר להם בגמר' כשאר משניות שלא נזכרו שם אלא לראיה שהשופר גם כן יבא להעיר אותם שיכונו לבם לשמים והיא התשובה הגמורה

וכן אמרו בגמרא אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר ונאמר שם למה תוקעין ומריעים בר"ה כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן ואע"פ שהקשו שם ואמרו למה תוקעין רחמנא אמר תקעו לא למנוע דרישת הטעם למצות תקיעה באו שהרי הם דורשים כי ליושבים לפני י"י יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק זה המגלה דברים שכסה עתיק יומיא ומאי ניהו טעמי תורה וזה כולו מפני הצורך הגדול לפי שהתורה שבה בגלות מצות אנשים מלומדה ובפירוש אמרו שם מפני מה אמרה תורה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת ומפני מה אמרה תורה הביאו לפני עומר בפסח וכל