מלמד התלמידים שעא

מרובין על זכיותיו שהוא הרשע הנחתם למיתה ומי שזכיותיו שקולים כנגד עונותיו הוא הבינוני שתלוי ועומד והרבוי הוא לפי גודל הזכות ולפי גודל העון לא לפי רב מנין וזה יצא מן הכתובים שנמצא ברבוי הזכיות יען נמצא בו דבר טוב. וברבוי עונות וחוטא אחד יאבד טובה הרבה

וזה הכל ידוע אצל השופט שהוא הדיין והוא עד והוא בעל דין לא אצל אחר. ולפיכך ראוי לכל אדם שיירא ויפחד לעצמו מכל עון ואל יקל באחד מהם כי לא ידע איזהו החמור אצל השם ויראה האדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב ויזכה עצמו ולפי זה הענין נהגו בימים האלה להרבות בתפלה ובתחנונים ובצדקה ובחפוש דרכי האדם בבקשת השלום שאם זכה והכריע נחתם לחיים. ואמנם אם זכה הוא דבר פשוט. אבל אומרם אם לא זכה צריך בו עיון כי למה נחתם למיתה אם לא זכה להכריע ונשאר בינוני והראוי לומר בו שרצונם בזה שאם לא זכה לעשות תשובה בנתים מעונותיו נחתם למיתה לפי שעבר על מצות עשה שהיא התשובה עם הוידוי הראוי כמו שכתוב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בי"י ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו וגו'

וכן באה המצוה הזאת בפירוש בפרשה זו על כל עדת ישראל ועל כל יחיד ויחיד. ובתשובת כל עדת ישראל הבטיח הגאולה ובתשובת היחיד הבטיח גן עדן כי כן כתוב ושבת עד י"י אלהיך וגו' וסמך לו ושב י"י אלהיך את שבותך ורחמך וגומר ואמר עוד על היחיד ואתה תשוב ושמעת בקול י"י וסמך לו והותירך י"י אלהיך וגומר כי ישוב י"י אלהיך לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך והששון הזה כבר התבאר שהוא גן עדן הבא מתוך התשובה ובלבד שתהא התשובה בכל לב ובכל נפש כמו שחתם הפרשה ואמר כי תשוב אל י"י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך והמצוה הזאת קרובה וקלה אצל בעלי התורה יותר ויותר מאשר היא אל העמים המחקים אותה בחקיהם הלא תראה כי הם יחייבו השב ענויים רבים והליכה אל עבר הים או לשאר מקומות רחוקים ולא כן תורת משה רבינו ע"ה כי לא צותה רק הודוי בפה ובלב כמו שאמר שם כי המצוה הזאת לא נפלאת הוא ממך וגו' וסוף הפרשה ההיא כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ואע"פ שהמצוה הנזכרת בפרשה ההיא פרשוה רז"ל על התורה בכללה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולפי פשוטו נאמר על מצות התשובה שקדמה לה שם. ומצוה זאת מוטלת על האדם לעשותה בכל יום על חטא שקדם לו כמו שאמרו שוב יום אחד לפני מיתתך אבל הימים מיוחדים לה שהרי התורה יחדה לה זמן ביום הכפורים כמו שכתוב על שעיר המשתלח והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואחר שהוא כן מי שהוא בינוני ולא ישוב מעונו העבירה שעבר על מצות עשה תכריע העונות ונחתם למיתה ולפיכך צריך האדם שיזהר מדברים שנועלים שערי התשובה והם חמשה. האחד הפורש מן הצבור בהסכמותם ובתקנותם. השני החולק