מלמד התלמידים שסט

צריך שישתדל האדם שיהיו דבריו ומעשיו מכוונים אל הדעת והחכמה שאם ישתדל האדם בתלמוד ובמצות ולא יכוין הכונה הראויה והיא ידיעת האמיתות לא יקרא חכם באמת אבל לץ והוא לבדו ישא המשא והוא חושב שירש גן עדן והוא יורש גיהנם מלבד צערו בעמל הלמד בעולם הזה שהוא גם כן גהינם כמו שאמר החכם לתלמידיו במטותא מיניכו לא תירתון תרתי גהינם וזה הערה לאדם שילמד התורה לשמה והוא לדעת הראוי וכשילמד התורה שלא לשמה ויטרח בה כל ימיו על הדרך הזה לא לו יהיה הדבר רק עליו והוא שאמר ולצת לבדך תשא. וסמך לו אשת כסילות הומיה פתיות ובל ידעה מה וכסילות הוא שם לסכלות קנויה לא להעדר החכמה ר"ל בסכלות קנויה המחשבה הכוזבת העולה על לב בני אדם או דעת מקובל מאחר והוא חוץ מדרך האמת כמחשבת חשבת קצת בני אדם על השטן שחושבים שהוא נוצר רוחני מיוחד לעצמו מושל בעולם לעשות הרע וחלילה חלילה מהאמין זה שזה נמשך לאמונת בעלי השנים הם המאמינים כי יש שם שני אלוהות אחד טוב ואחד רע וכיוצא בזה מן הדעות הכוזבות יאמר לו סכלות קנויה ובעל הדעת הזה נקרא כסיל אבל האדם שאין לו ידיעה בשטן מה הוא יאמר עליו שהוא סכל בו כלומר שיש לו העדר ידיעה בדבר ההוא וזה יאמר עליו סכלות בלשון מוחלט לא סכלות קנויה. והחכם דבר במקום הזה על הסכלות הקנויה ואותו הקנין הוא סבה להיות האיש ההוא הומה והוא שאמר אשת כסילות הומיה והוא משל לחומר הנפש הפחות והשתדלותו היא פחותה ומגונה מפני שהיא ללא אמת ללא דעת והוא שאמר פתיות ובל ידעה מה ובזה המין נכשלו רבים ובדרך הזה הלכו גם עמדו בו ומהם שנקראו חכמים כפי קצת לשון העם וישבו במושב הזה כל ימיהם והם שמחו ולא בחכמה. וצריך האדם המבקש השלמות שלא יתמיד על המין הזה מן הגנות והוא שאמר ובמושב לצים לא ישב אבל צריך לו לדעת השם בכל דרכיו ולתת כל תאותו וחפצו נגד השם ונגד תורתו והוא שיהיו כל מעשיו לשם שמים הן תלמוד תורה וקיום המצות הן אכילה ושתיה ושינה ושאר הנאות ותאוות הכל לשם שמים כמו שאמר הכתוב י"י נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה כמו שהתבאר במק במקומו

ועל הדרך הזה אמר בתנאי האיש השלם כי אם בתורת י"י חפצו ר"ל כל חפצו ותאותו הם נגד התורה והוא שיקבל כל תאותיו בדרך שיחיה ויאריך ימים בבריאות כדי שיהא מוכן ללמוד תורה ולקיים המצות כפי המכוון בה. ועוד התנה באיש השלם שהוא הצדיק החכם שיהיו לו עתים קבועים ללמוד תורה ביום ובלילה להוציא ממנה דבר מתוך דבר והוא ההגיון בתורה והוא שאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה וההגיון הוא בפה ובלב והוא נמשך אל הלב בלשון הכתוב כמו שאמר והגיון לבי לפניך. וזה הענין ראוי לכל חכם ואפילו בימות החמה שלילוחיו קצרים ראוי לכל בעל לב שישן מתוך דברי תורה וכן כשיעור והוא על מטתו יסתכל ויתבונן בדברי תורה כמו שאמר החכם בשכבך