מלמד התלמידים שסו

ואמר עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם והוסיף וביאר הכונה ירושלים הבנויה כעיר שחוברה וגו' להודיע שהכונה היא בשתיהן לא בירושלם של מטה לבדה רק בירושלם של מעלה שהיא בנויה ועומדת ג"כ כירושלם העיר שחוברה והורכבה למצוא הכוונה באותה של מעלה ואליה היה החבור ההוא ובשתיהן יחדיו עומדות רגלינו. ונתן טעם לזה ואמר כי כדי זה לזכות ולהיות מבני עליה והוא שאמר ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל והשלים המזמור ואמר למען בית אלהינו אבקשה טוב לך ולפי הענין הזה אמר הנביא על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים והם שומרי החומות הנזכרים בשיר השירים והם הכרובים אשר נתנו לשמור דרך עץ החיים ובא המזכירים את י"י בדרך שאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי ולפי מה שאמר אבא אליך וברכתיך והוא שיבא בירושלם של מעלה אמר אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלם תהלה בארץ והוא שיכונן ירושלם שבשמים ושבארץ. והיתה לתהלה בארץ

ושים לבך על זה ועל כיוצא בזה להתעורר על מה שלא נזכר במה שנזכר והמשל בזה כי אחר שמצאת שם ירושלם על ההשגה האלוהית תדע ותבין שכל מקום שנזכר שם ירושלים ולא יאות לענינו על עיר ירושלים המוחשת תדע כי הוא נאמר למשל כפי הענין הנזכר ואחר שהוא כן תדע כי אמרו השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ הוא גם כן כפי הענין הזה וצבאות ואילות שהזכיר החכם הוא על הדרך שאמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת ושם התבאר שקרא לדרישת החכמה אילת וזה לשני פנים האחד בענין עצם האילה כפי הענין שהזכיר נעים זמירות כאיל תערוג על אפיקי מים כן תערוג נפשי אליך אלהים והשני לשתוף השם שהוא נאמר על מישור הארץ כמו שאמר איל פארן וכבר תרגם אנקלוס נפתלי אילה שלוחה נפתלי בארע טבא תתרמי עדביה לקח אילה מאיל במקום מישור ושלוחה משלתיך וכן אילות השדה יבא לפי הענין הזה על מיטב החכמות הנמשלות בשדה כמו שבא בדבר החכם ועתדה בשדה לך. וצבאות גם כן נאמר בענין צבי היא לכל הארצות לפי שהחכמה היא לעטרת צבי ולצפירת תפארה וללוית חן לבעליה והוא שקרא יעלת חן כי היא המעלה החן בעיני השם כמו שאמר החכם תתן לראשך לוית חן ואמר אדון הנביאים למען אמצא חן בעיניך ולפי זה הענין ראויות אילות השדה והצבאות להשביע בהם בנות ירושלם וכבר אמרו ז"ל אל תקרי בנות ירושלים אלא בינות ירושלים. ועוד אמר במה השביען. השביען בשתי צבאות בצבא שלמעלה ובצבא שלמטה. או באילות השדה זו חית השדה כמה דאת אמר כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך. וכבר קדם לנו שחית השדה הוא הנחש ואם כן ההשבעה היתה על כל כחות הנפש ומשיגיהן ובהם ראוי להשביע בנות ירושלם ולפי זה הענין ראוי להשביע בנות ירושלם באילות השדה ובצבאות ועליו גם כן נאמר עד יכונן ועד ישים ירושלים תהלה בארץ.