מלמד התלמידים שסה

השם הנכבד והנורא כי כן מצאנוהו בלא קריאת אלף אמר אכן יראו את י"י. ושם שלם ראוי לו באמת לא לזולתו כי הכל חסר בבחינת אצלו יתברך אחר שהכל נברא זולתו וקדם לו העדר. גם לבעלי הקדמות הכל בכח מלבדו ית' בבחינת עצמו באיפשרות המציאות אחר שיש למציאותו סבה והוא ית' מחויב המציאות אין סבה למציאותו ואין אצלו שום חסרון אם כן הוא לבדו שלם באמת והוא הראוי ליראה ממנו כי במציאותו הכל ואם יעדר הכל לא ישיגהו חסרון. גם הנוצרים חלקו השם הזה כפי חלוקחנו אבל העתיקוהו ראות שלם והבנתם בו על הכבוד הנמצא לצדיקים וגם אצלם התפרסם הדעת הזה על ירושלם שבשמים אשר אליה הכונה. ולהעיר עליה להולכים לעיר הקדש והנכספים אליה הוסיפו יו"ד בשם וקראוה ירושלים. ולפי שהתכלית בה להיות האדם מבני עליה והוא שיתנו לו מהלכים בין העומדים והם המלאכים שיחס משכנם ועמידתם בשמים לפי שהמשילם השם בם והם עליהם לפיכך נאמר שירושלם אחת למעלה והיא הנקראת גם כן בית י"י וחצרות י"י ומרום קדשו ושאר שמות חביבים. והבא אל ירושלם כפי הכונה יבוא השם וישרה שכינתו שם כמו שאמרו אם אתה תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך והזכרת שמו היא ביאת האדם אל ביתו ואז יבא מלך הכבוד אל הבית אשר בנה לו האדם

וזה רצה באמרו שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד והוא על דרך שנאמר לשלמה הבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחוקותי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקימותי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל. ורצונם באמרם אם אתה תבוא אל ביתי כלומר שתשים כונתך בו ותבא בעצמך ר"ל שתבא צורתך אל ביתי מיד אבא אל ביתך שבנית למעלה והוא שבנו בתוך בני ישראל ואז יברך אותו ועל דרך זה נאמר ברוך הבא בשם י"י ברכנוכם מבית י"י ולזה היא הכונה באמרו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל וזה רצו באמרם לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבא בירושלם של מטה לפי שביאתו נמשכת לביאתם לא תמצא האחת לבדה ולרמוז על הענין הנכבד הזה הוסיף היוד בקריאת השם הזה כי היוד והמם סימן השניות בסוף התיבה כמו שבא עינים אזנים רגלים ידים שנתים. ועל הדרך הזה ראוי האדם שיתאוה לירושלם ויתפלל כנגדה בכל מקום ובכל זמן כמו שמצאנו בדניאל וכוין פתיחין ליה בעיליתי' נגד ירושלם

ולפי הענין הזה אמר נעים זמירות עד אבא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם ואמרו מקדשי ולא מקדש לפי שהתשובה על הכונה הנזכרת שם היא במקדש העליון. וכן רצה באמרו ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו. וכבר הקדים לו שמחתי באומרים לי בית י"י נלך רצה בו שהיה שמח במוצאו כחות נפשו נמשכים אל השכל ואמרו לו בית י"י נלך