מלמד התלמידים שסד

עצמו לירושלים גם אם היו מביאין אותו לא ישתוהו כפי מה שיבינו הרבים אבל השותים בחצרות קדשו הם מקיימי המצות כראוי והם העומדים שם לעולם והם בני עליה העולים לירושלים שבשמים אשר אליה הכונה בבחינת ירושלים עיר הקדש והוא שהקדים הנביא לזה ואמר על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את י"י אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלים תהלה בארץ

ונאמר כי מן הדברים שצריכים לכל חכם לב כשיעבור על דברי אגדה שיתבונן בהם וכשימצאם כפי פשוטיהם חולקים על המציאות או שהם מכת הנמנעות ידע כי הדברים ההם נאמרו להעיר אותו או כיוצא בו על דבר נסתר מרבים ורצה באמרו להעיר עליהם יחידים בדרך סוד כמו שכתוב סוד י"י ליראיו

ומהענין הזה מה שאמרו רבותינו ז"ל על ירושלים שבשמים אמרו מאי דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר אלא אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. ומי שעיניו פקוחות יראה וידע כי אין שם ירושלים מחוברת מעצים ואבנים ולא משאר המורכבים אבל היא פשוטה עשויה מכבוד השם אשר שם כסאות הצדיקים

ואחר שהתגלגל פסוק בקרבך קדוש וגומר אומר בו מה שהוא פשוטו אצלי כי נאמר על דרך לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם לפי שאין הבטחה שלמה זולת הבטחתו כי כל המבטיח זולתו הוא מכזב ואין לבו כפיו או אפילו יהיה לבו כפיו בעת הבטחתו אולי יתנחם לסבות מתחדשות רצון לו ולשלול שני ענינים אלו אמר לא איש אל וכיוצא בו אמר לא אעשה חרון אפי ולא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר ואמרו ולא איש כאלו אמר לא איש שיכזב והוא נמשך למה שהקדים לא אעשה חרון אפי ואמרו לא אבוא בעיר נמשך למה שאמר ולא אשוב לשחת אפרים שאיני כמלך בשר ודם יבוא בעיר ואז יבאו השונאים והשכנים וילשינו על האיש ההוא אשר מחל לו המלך עד שיתנחם ויקח נקמתו ממנו אמנם כבוד השם אמת שהוא נקדש בתוך בני ישראל ובקרבו הוא שוכן לא שיתחדש לו רצון או ידיעה בשכנו ולפיכך הבטחתו שלמה והוא שלמות מאמר איך אתנך אפרים

ואשוב לענין ראשון והוא שצריך להתעורר בקריאת שם ירושלים. ולפי החדוש הנמצא בו כי הוא כתוב בלא יו"ד מלבד מקומות מועטים ואנו קוראין אותו ביו"ד בכל מקום ולשון התרגום ולשון שאר האומות הוא בלא יו"ד

והקרוב אצלי שעקר השם הוא שלם כמו שכתוב ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ונאמר שובי שובי השולמית והוסיפו בשם יו"ד להעיר על הכונה בקדושת העיר ומעון הקדש אשר בה כי התכלית הוא ליראה