מלמד התלמידים לה

מחה אותו מעל פני האדמה ונח לבדו מצא חן בעיניו. וראה והתבונן בכל דברי זה כי אע"פ שידעתי כי הדבר הזה יחשב לי לעזות מצח לפי התחדשו אצלי גם אצל קצת יודעי ספר יחשב להזיה גמורה לא נמנעתי לזה וחרפתי נפשי לחרפותם וגדופותם כי קנאתי בהוללים בהיות דבר השם להם לחרפה אחר שאין קיום לדברי מפרשי התורה בפרשה זאת ואני נשענתי בדברי זה על מה שמצאתי לרבותינו ז"ל שאמרו שבני האלהים הנזכרים בפרשה זאת הם המלאכים שנפלו מן השמים ממקום קדושתן. ומה טוב ומה נאות זה למה שכתבתי שהרי כחות העליונים יורדים ונופלים מאת השם על ידי אמצעיים כי בתנועות הגלגלים יתמזגו היסודות ותלדנה ההויות הן הנולדות לעלוקה שאמר עליהם החכם לעלוקה שתי בנות הב הב ואחרי כן אמר שלש הנה לא תשבענה וארבע לא אמרו הון רצה לומר הבנות המציאות אצל הכונה בעמידת המציאות הצועקות הב הב הן שתים אבל בבחינה אצל המציאות תמצאנה ארבע שהן על הענין הזה רצוני לומר שאינן שבעות לעולם והן שתי סבות ההויה ושתי סבות ההפסד גם את זה לעמת זה עשה האלהים שאול כנגד עוצר רחם והוא נעתק אצל הערלים פי רחם והוא נאמר על פי האבר הקולט הזרע ועוצר אותו לקבל צורת הולד והוא לא ישבע לעולם בהולדה כי הטבע יכריח לו על זה וכן שאול לעומתו לא ישבע לעולם מהמית הנולדים עד שובם ליסודם וישובו ויולדו גם כן עד שתעמוד לעולם הוית בעלי חיים ושאול הוא שם לקבר ולמקריו ואפשר שנקרא כן מפני שהוא שואל בכל עת על דרך שאמר הב הב. וכן הארץ לא תשבע מים שהרי הלחות המתדבקות אליה היא המולידה והמצמחה ולעומתה החום מיבש ומאבד מעט מעט עד שתכלה וישוב ויצמח וזה הרביעי פעלתו נראית מאד בכל. ולפיכך התיחד במספר ועל דרך זה התיחסו שאר המספרים הסמוכים לזה. או אפשר שכלם נאמרו על צד המליצה כלשון בני אדם והמכוון בזה כי בדרך הסבוב הנזכר ההוייה מתמדת בדבר השם המכוון אליה לא אל ההפסד והוא שאמרו ז"ל אין דבר רע יורד מלמעלה לא כדעת הנבוכים בהפסד המדברים סרה על יוצר החמר הזה ואומרים שהאלוה הממית אנשים והמכלה שאר הבריות הוא אלוה רע ושהארץ תוליד בזנוחה כל הנולדים ממנה ולפיכך יפסדו והמבוכה הזאת יצאה מקדם ולמחות אותה כיון רבן של כל הנביאים בהודיעו אותנו כי כל המציאות טוב באמרו והנה טוב מאד ובבארו הענין הזה בדרך רמז בפרשה הנזכרת והחכם גם כן זאת היא כונתו בפרשה זו ושניהם דברו בענין זה בדרך חידה ומשל לפי שהוא ענין עמוק ואין למוסרו רק ליחידים שנבוכו בו כי אם ימסור לכל תצא מבוכה לרוב בני אדם שאינם מרגישים בו. וזאת היא הכונה בכל סתרי התורה והיא היתה סבה להשאר מבוכות רבות לקצת ענינים עד עתה כאשר נשארה זאת המבוכה הרעה בהפסד אישי העולם הזה עד שהיתה סבה להרגיז הארץ הזאת ברגש בעלי הדעת הרע הזה שיצאו במחוז הזה. וזה