מלמד התלמידים לד

שמציאות המין האנושי היה המכוון והוא הטוב באמת כי רוח אלהים נתון בו אל תתמה על החפץ כשלא יעמוד רוחו לעולם בתוך נדנה שהוא הגוף כי כן גזר רצון השם עליו בשגם הוא בשר רצה לומר שגם כן הוא גוף מורכב מהיסודות כשאר המורכבים מן ההפכים והרכבתם זאת היא סיבת ליאות עמידתם. וזאת היא סבת כל מיתה טבעית והוא שאין שלטון ביום המות וגם לא למצא חן בעיניו שהרי משה רבינו שלא קם כמוהו ולא יקום מת גם כן כי זה מטבע המציאות הזה. אמנם חק נתן לו לחיות והוא שאמר והיו ימיו מאה ועשרים שנה רוצה בו שאם ירצה וישתדל להשיג ישיג שלמות המכוון בו אם ישוב ממעשיו הנמשכים לחומר המורכב והוא שאמר המתרגם ארכא יתיהב להון מאה ועשרין שנין אם יתובון. ואמרו מאה ועשרים שנה הוא על דרך זרות וכאלו התנצל משה רבינו על מקרה המות אשר קרהו והוא במותו בן מאה ועשרים שנה. וכבר רמזו אל זה באמרם מנין למשה מן התורה שנאמר בשגם הוא בשר. ועוד אמרו רבנן מייתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה ומשה כך היו ימיו מאה ועשרים שנה. אחר כן אמר לא כל המין האנושי הוא המכוון רק היחידים והוא אמרו הנפילים היו בארץ. אמרו היו רוצה בו כי הם היו סבה באמרו הן הנה היו לבני ישראל ואמרו הנפילים רוצה בו הגדולים וכאילו אמר היחידים הגדולים היו סבה בהיותם בימים ההם הנגזרים להם. ואמרו בארץ רוצה בו העולם הזה וגם אחרי כן רוצה בו העולם הבא שהוא נצחי ואמרו אשר יבאו. רוצה בו כי היחידים הם היו סבה שיבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם כי הם המכוונים במציאות. ומה טוב אמרו להם כי אלה באמת יתיחסו אל האב לא על האם ויקרא שם אבותם בם כאמרו אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם ואחר כן רמז על שני כתות היחידים הכת האחת המושלים ברוחם הכובשים את יצרם לפי השגתם לא לפי טבעם ועליהם נאמר המה הגבורים וכו' ועל דרך זה אמרו איזהו גבור הכובש את יצרו. והכת האחרת הם החכמים הצדיקים המוטבעים בחשיבות ובכל מדה טובה והוא שאמר עליהם אשר מעולם אנשי השם כי כן ענין הכתוב לפי הטעמים ואנשי השם הם הפך בני בלי השם או הוא כאילו אמר אנשי אלהים כמו שבא ליראה את השם שבא שמו במקום עצמו לפי שלא יושג ממנו רק שמו כי עצמו לא יושג. סוף דבר כי אנשי השם קרא לשלמים אשר אליהם הכונה במציאות העולם השפל כאמרם ז"ל כל העולם לא נברא אלא בשביל זה אם כן אין ספק שהנולדים הם הנרצים והמכוונים במציאות אצל השם לא ההפך כמו שחשבו המפרשים. וזה הדבר אצלי חדוש טוב בביאור הפ' הזאת והוא סוד מסודות התורה ומתוכו יראה סוד אחר נעלם מאד והוא סמוך לו ובין תבין את אשר לפניך כי להסתיר הסוד ולהעביר הכונה מעם הארץ הקדים ספור הדורות מאדם ועד נח לפרשה זאת. ואחר הפרשה ספר כי ראה השם יתברך כי רבה רעת האדם עד כי