מלמד התלמידים שמה

גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ככל אשר עשה י"י אלהיכם במצרים לעיניך. ר"ל שלא יטעך אות או מופת שתראה או שתשמע על אחת מן האמונות לפי שהדבר ההוא אשר יתפארו בו נעשה בלט ובדרך הטעאה שהרי הוא עובר ואינו נראה לכל שאין אחד מהם מתמיד כאותות משה כמן וזולתו. השמעת מעולם אחת מן האומות שהתפארה לאמר שחיתה בצבא יום או יומים ממאכל השמים טוב או רע מתוק או מר וישראל חיה מהמן ארבעים שנה וטעמו כצפיחית בדבש

וכאשר התאמת הרע על אומתנו כן יתאמת הטוב שיחל לנו וכבר יחל הגאולה במקומות רבים ובחתימת השירה אמר הרנינו גוים עמו וגומר ובסוף כל דבריו אמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בי"י מגן עזרך ואמר אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך י"י אלהיך ורבים כאלה. ובפרשת זו אמר ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י"י אלהיך ושמעת בקולו ר"ל באחרית הימים בסוף זמן ארוך הוא ימי הרעה לישראל ונמצא שאחרית הימים יהיה לטוב לנו כאשר נשוב עדיו ולדרשו בכל לבבנו ובכל נפשנו ונשמע בקולו. והוא אחר שניחדהו יחוד גמור בלא הרהור רע כי הכל תלוי בזה ולפיכך צריך כל אחד ואחד שישיב אל לבו זה ולפיכך התקינו להאריך באחד כדי לקבל עול מלכות שמים עליו כלומר על קירות לבו ומחקרי ידיעתו כפי השגתו והוא שיצייר בלבו מלכות השם בשמים ובארץ ובארבע הפאות והוא העול שמתוך כך יירא ויפחד ויבהל וישתומם ויחשב עצמו בריה שפלה ויכנע כניעה ראויה וזהו העול האמתי המכניע נושאו לפי שימצא וידע לרב השתדלותו שלא ישיג ממנו אמתת עצמו כשאר המושגים לרב גדולתו ועצמותו. אמנם ידעו שמו המורה על הויתו הנצחית בלבד ולפיכך באה הקבלה לסמוך לו ברוך שם כבוד מלכותו כדרך שאמר יעקב אבינו כמו שהתבאר במקומו

ואע"פ שפסוק זה לא כתבו משה רבינו כבר התאמת שדברי הקבלה נאמרו מפיו כמו שקבל שאר התורה מפי השכינה. ולפי שלא נכתב בפירוש התקינו לומר אותו בלחש מפני המינים כמו שנעשו הסתרים רבים מפני הרעים ואחר שנאמר זה בלחש הקלו בקצת המקומות לומר השאר בלחש ומכל מקום צריך שתהא תמה וידקדק ליתן ריוח בין הדבקים שלא יבליע אות באות כל שכן שצריך שיזהר שלא יקרא בטעות והלא אם ידבר האדם לפני אחד המלכים אחד מן החכמים ויתעה בדברו יהיה כמתעתע בעיניו קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה

וזה הדקדוק הנזכר הצריכו בכל השלש פרשיות אבל פרשה ראשונה צריך שלא יקראוה עראי והוא שלא יעשה שום מלאכה בשעת קריאתה לפי שהכל תלוי בקבלת עול מלכות שמים ובאהבה הבאה מתוך הקבלה ההיא והוא שסמך לו ואהבת

ונאמר שהאהבה שם מונח להתקרבות שנים זה לזה לא התקרבות