מלמד התלמידים שמו

גוף או כלי גוף ופעולתם כי פעמים ימצא מקרב בפה ומרחיק בכליות קרוב שפתים ורוחק לב ואין זה קרבות ואהבה אבל רחוק ושנאה ואמנם האהבה היא התקרבות הצורה שהיא באדם הדעה והוא כשדעת זה קרובה אל דעת זה ורצונו הוא רצון חשוקו לא זולתו. ועל דרך זה נקרא אברהם אוהב לפי ששנא גופו ובית אביו ואף בנו יחידו לאהבת השם על הדרך הנזכרת ואל אהבה כזאת היתה המצוה באמרו ואהבת את י"י אלהיך וגומר. ואמרו בכל לבבך פירש בו הרב המורה בכל כחות לבך כלומר כוחות הגוף כלם כי התחלת הכל מן הלב והענין בו שתשים תכלית פעולוחיך כלם השגתו רוצה בו על הדרך שאמרו חכמים וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ואפשר שהוא כאלו אמר בכל מחשבותיך כי כל מחשבה חשובה או פחותה יכנוה בלב אמר לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ורבים כמוהו. ורבותינו ז"ל דרשו אחרי לבבכם זו מינות. ומזה הענין נאמר בשרירות לבי אלך ואמרו בכל לבבך רוצה בו להטות כל מחשבה אל אהבת השם בלא הרהור רע אחר דרכיו בענין הידיעה וההשגחה וההנהגה והוא שלמות האהבה. ומצאנו לרבותינו ז"ל ענין זה שהם אמרו בכל לבבך בשני יצריך אחד טוב ואחד רע והיצר הטוב הוא כשישתדל בדברים הנכבדים הרוחניים והיצר הרע הוא כשישתדל בדברים הפחותים הגופיים ועל שניהם הזהיר לאהוב בם את השם והוא כשיהיו כל מעשיו לשם שמים. ואמר בכל נפשך רוצה בו בכל כוחות הנפש החיונית כלומר בכל ההרגשות שהם סבות כל המעשים והכונה בו שיאהב השם יותר מנפשו ואהבתו את נפשו תהיה לאהבת השם והוא שיהנה אותה לפי הצורך לא לתאותה וזה דומה על מה שצוו חכמים ואמרו כל מעשיך יהיו לשם שמים ואם זה נכלל באמרו בכל לבבך כדעת הרב יאמר בזה בכל כחות הנפש המדברת. או כדרך שבאה הקבלה אפילו נוטל את נפשך רוצה בו שיהרג ואל יעבור בענין ע"ז שהכל תלוי בו

ואמר בכל מאודך ר"ל בכל הונך שבמקום אהבת השם צריך שיפזר האדם כל ממונו. וכבר אמרו רבותינו ז"ל אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו כלומר והוא הראוי לכל מי שהוא איש לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו כלומר והוא שאין לו מין האנושית רק השם והדין עליו שיהא ממונו חביב עליו לפי שמעלתו כפי ממונו לכך נאמר בכל מאודך שעל דרך זה צריך שישנא האדם ממונו ונפשו וכל שכן נפש אחרים הכל לאהבת השם. ואחר שהמצות כך אין ספק שתקות גמול האהבה אינה בדברים גופיים הכלים כי אחר שיהרג לאהבת השם לא נשאר מקום לגמול גופני אם כן הגמול הוא לצורת הנפש הנשארת הצרורה בצרור החיים והוא קיום האהבה בעצמה לפי שהחשוק חי וקיים לנצח והחשק תלוי וקשור בו ולפיכך אינו בטל לעולם. אבל הטוב ההוא הוא טוב נצחי ואהבה בתענוגים רוצה בו תענוגי שני העולמות העולם הזה והעולם הבא והוא תענוג נפש בלא צער ובלא ענוי. ועליה נאמר מה יפית ומה נעמת אהבה