מלמד התלמידים שמד

לא נדרשנו בכל לב ובכל נפש כי המשיגו הוא השלם ואנחנו לא נחפאר לומר שאנחנו כלנו או הרב ממנו שלמים ומי יתן וימצא אחד כי בהמצא אחד ימשכו אחריו רבים ואז נצא מן הגלות לא קודם לא שהסבה על אריכות הגלות הוא הטענה שעוממסים עלינו המשחקים עלינו. ואל זה כיון נעים זמירות באמרו לא לנו י"י לא לנו למה יאמרו הגוים איה נא וגומר לא שאמונתנו רעה ואמונתם טובה שהרי אלהינו בשמים וממשלת העמים הקדמונים עלינו היתה לרצונו וחפצו ליסר ולהוכיח כממשלת כמה חיות רעות וכממשלת כמה יסורין שהכל לחפצו ורצונו שממשיך הטבע לא שאמונתם היתה אמונה טובה שהרי עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם אשר לא יראון ולא ישמעון אשר להם היו עובדים ואנחנו בחטאנו ובעונות אבותינו היינו עובדים עובדיהם כמו שיעד אותנו משה רבינו ועל זה הזהיר תחלה על תבנית זכר או נקבה רוצה בו מין האדם

ואחר כן אמר תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף. תבנית כל רומש באדמה. רצה בו שאין מעלה בענין העבודה בבחינת האמת לתבנית זכר או נקבה ממין האדם על תבנית אחד משאר בעלי חיים ולא על עבודת תמונת בעלי חיים שאין להם עמידה וקיום והיתה הכונה הראשונה לאסור רק על השמש והירח ושאר הכוכבים העומדים הקיימים וממשלתם גלויה לכל העמים. לפיכך הקפידה התורה שלא לחלוק להם כבוד כי השם אל קנא ואין רצונו שיעלה בלב איש שיש ממשלה לשום נמצא רק מאתו יתברך. וכל שכן שאין ליחס ממשלה לאחד מן ההבלים הנפסדים כאמונת העמים הקדמונים. אם כן לא נשאר להם שום טענה בהשתחויתם לתמונות ההן גם כי אמרו חכמיהם שאינם משתחוים לתמונות ההן אלא לכבוד האלוהות אין בזה התנצלות מחטא שהרי הזהיר השם מהשתחוות לשום ע"ז בלתי לאלהים לבדו לא לשום תמונה כל שכן לעצבים ההן שאין סכלות ועורון בשום אמונה גדול כזה לא יבינו ולא יכירו כי טח מראות עיניהם ומהשכל לבותם ועל העם הזה אמר הנביא ולא ישוב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואוכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד היש פחיתות אמונה כזאת. וכבר הובטחנו כי יבא הזמן שישובו כל התועים אל האמת ונעבדהו יחד שכם אחד כמו שבאו נבואות הרבה על זה כמו שאמר ולעבדו שכם אחד ואמר ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד ר"ל שתהיה האחדות נודעת אל כל העמים עד שיהיה שמו אחד והוא השם המורה על אחדותו הפשוטה וידעו הכל השם ההוא המורה על אמתתו. והוא אשר שנה משה רבינו ע"ה ואמר אחר זה השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי. רצה בו שלא שמעת דברו רק על דרך מופת שבא קול נברא מתוך האש שלא בא כמוהו לעם אחר לא לפניו ולא לאחריו והוא שהראה השם נפלאותיו לעיני האוהבים ולעיני האויבים והוא שאמר או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב