מלמד התלמידים שמא
Malmad ha-talmidim 341 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text
Open in the reader →בפסוק ראשון כן הקלו בקריאה לפי הצורך שהכל תלוי בו שאמר בפסוקא קמא צערן לפי שהוא כולל קבלת עול מלכות שמים. ואחר שהוא כן צריך שיצייר האדם בלבו מה שמוציא בפיו אות באות תיבה בתיבה ולפיכך ראוי שנבאר אותו כפי מה שקבלתי מרבותי ונאמר. כי אמרו שמע ישראל הוא קריאה לישראל לשמוע שתי מצות שבאו בפסוק זה והוא שהושם טעם אתנחתא במלת ישראל. ובא שמע הנה בדרך שני הענינים הנזכרים והיא קבלה אמתית וקיימת וידיעה מושכלת. הכל כפי מה שהוא אדם כי על כל ישראל מצוה לקבל זה באמת בלא הרהור ספק עד שיציירו בלבם כפי מה שמוציאים בפיהם כאלו ידעו זה ידיעה מושכלת ואמנם חכם לב מצוה עליו לחקור ולדעת זה ידיעה מושכלת עד שמתוך כך מצוה עליו להתבונן ולדעת כל החכמות לפי שכלן צריכות יכות לזה והוא אומרו וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'. ודוד אמר דע את אלהי אביך ועבדהו. וכבר קדם שאין העבודה עבודה באמת מאין ידיעת הנעבד והוא שהקדים תחלה דע ועל דרך זה באה מצות שמע על שתי המצות. ומה הן שתי מצות אלו האחת להאמין ולדעת שהאל המחויב ההויה הנצחי שמציאותו מחוייבת הוא אלהינו כלומר מושל בנו ר"ל בכל הנמצא זולתו והוא משגיח במעשינו ושופט ומנהיג כל אחד ואחד ממנו והוא המצוה אותנו והמזהירנו על יד נביאיו כי שם אלהינו נופל על ענינים אלו
והמצוה השנית לדעת ולקבל קבלה אמיתית וחזקה שאלהים זה הוא אחד כפי מה שסובל איש איש ממנו כי כל המון העם אנשים ונשים גדולים וקטנים צריך שיקבלו קבלה אמיתית שיש אלוה אחד בעולם אין שני לו והוא בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם כי לזה נתקנה התנועה. והוא מאין ערך ודמות רואה ואינו נראה יודע הכל ואינו נודע כפי מה שהוא ית' אחד הוא בכל מקום. כי הוא בכל כמו שבא בפי' במתן תורה וידבר י"י אליכם מתוך האש והאש ההוא היה בהר ועל הדבור ההוא בעצמו אמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך נמצא שמציאותו בשמים ומציאותו בארץ הוא על דרך אחד והמאאמין כי הוא בשמים ובארץ במעט התבוננות ישיג שאינו גוף כי הגוף יגבלהו מקום אחד ואינו בשאר מקומות. זה צריך שיקבלו כלם אמונה קיימת ומי שאינו מאמין זה אינו ממשיגי התורה. אמנם כל חכם לב צריך שיחקור כל זה וידע מתוך החכמות האחדות הפשוטה וירחיק השניות הרחקה אמיתית והיא שידע שאינו גוף ולא כח בגוף ולא ישיגהו ענין ממשיגי הגוף והוא מקום העולם ואין העולם מקומו כי אין מקום לכבודו נודע שהוא הוא ולא נודע מה הוא
וראיה לדבר שהכתוב בא על שני הענינים הנזכרים והם הקבלה והידיעה להרחיק הגשמות ממנו וכל דמוי מה שאמר הנביא הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם הבינותם מוסדות הארץ וזה בא אחר אמרו ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו הפסל נסך חרש וצורף בזהב ירקענו. לפי שהעושה זה הוא ממאמיני הגשמות אמר כמשיב