מלמד התלמידים שלב

משלחי רגל השור והחמור ותרגם יונתן טוביכון צדיקיא עבדתון לכון עובדין טבין דאתון דמין לדזרעין על שקיא משלחין לאדרכא בתורא ולמרדי בחמרא. ורבותינו ז"ל אמרו אין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים. משלחי רגל השור והחמור לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כחמור למשאוי וכשור לעול. זה כלו כפי הענין הנזכר בדבר הנביא ישעיה ידע שור וג'. שבא להכלים אותם על הידיעה ועל קיום המצות כי כבר בארנו שהתורה באה לישראל כדרך הנהגת הרופא הטוב המשגיח והמשתדל בהנהגת האיש שמסר עצמו בידו. והוא שאמר תחילה במצות מרה שניתנו בה שבת ודינין כי אני י"י רופאך. וידוע שהרופא מזהירו תחלה להתנהג במזון הממוצע הראוי להעמיד בריאותו ולהאריך חייו כלחם ויין וכיוצא בהן. וכפי המזון הזה באו מצות בתורה למזון הנפש ולהמציא לו החיים האמתיים כידיעת השם ויחודו ואהבתו וההליכה בדרכיו בעשות חסד ומשפט וצדקה וזה המזון נתן תחלה לאדם הראשון ולנח ולשם ושאר יחידים שבדורות הראשונים. ועל המזון הזה התעורר אברהם אבינו לצאת מארצו ומבית אביו ובו עשו הוא ואשתו הנפש בחרן

ולפי שהאדם קץ בלחם לבדו ובשאר המזונות הממוצעים מערב לו הרופא דברים אחרים כתבלין ודברים חמוצים ומלוחים וכיוצא בם להעיר התאוה לאכול הממוצע כפי הצורך וכפי דברים אלו באו קצת מצות בתורה כתפילין וציצית ומזוזה וכיוצא בם להעיר על המצות הקודמות ועל שני המינים האלו יאמר שחפץ השם בם. ואמנם המין הראשון הוא על הכונה הראשונה כמו שהכונה הראשונה לרופא הוא במזון הממוצע וזה כולו כשהאיש הוא במתכנת הבריאות אבל כאשר יחלה ויצא מיושר הבריאות יאכילהו או ישקהו הרופא דברים מרים או חדים מה שהיה מונע ממנו מאד בעוד שהי' בריא לפי שהיה מזיק לו או ממית אותו ועתה הוא נותן אותו להשיבו אל הנכונה. וכפי הדברים האלו באו קצת מצות התורה כקרבנות הכפרה וכצום והתרועה בו ושאר ענויי הנפש החיה וכיוצא בהן. וזה המין אין חפץ השם בו כמו שאמר ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי. ואמר הירצה י"י באלפי אילים ורבים כמוהו. כי כמו שרצה השם להמציא האדם כן רצה שיעמוד ויחיה כפי הטבע הנתן לו לא שיענה נפשו ויקצר חייו באחד ממיני הקיצור ולא שיכלה ממונו בשרוף פר וכבש וכיוצא בזה אבל רצון השם שיאכל וישתה כפי צרכו ויעשה הטוב והישר ואז ישיג הכונה במצות שנתנו לטוב לו. והוא שאמר אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו לפי שמתוך עשותו משפט וצדקה ילך בדרכי השם וידעהו כמו שאמר דן דין עני ואביון אז טוב לו הלא היא הדעת אותי נאם י"י והדעת אותו הוא המבוקש מאדם ואשר חפץ השם בו לא זולתו כמו שאמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני י"י עושה חסד משפט וצדקה בארץ

וכבר כתב הרב המורה שלא הספיק לו בזה הכתוב לבאר שהשגתו בלבד היא תכלית השלמות שבו ראוי להתהלל כי אילו היתה זאת כונתו