מלמד התלמידים שלג

היה אומר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי והיה פוסק דבריו או היה אומר כי אני אחד או כי אין לו תמונה וכיוצא בזה אבל אמר שאין להתהלל רק בהשגתו ובידיעת דרכיו ותאריו ר"ל פעולותיו כמו שהתבאר באמרו הודיעני נא את דרכיך ובאר לנו בפסוק זה שהפעולות ההן שראוי לדעת אותן ולעשות כיוצא בהן הן חסד משפט וצדקה. זהו לשון הרב רבינו. ונראה מדבריו כי הכתוב חסר וי"ו והוא כאלו אמר השכל וידוע אותי וכי אני י"י וגו'. ופירושו טוב מאד אין להרהר אחריו אבל אין צריך לומר שיש שם חסרון אות כי אחר שאמר השכל וידוע אותי באר מה היא הידיעה ההיא ואמר שידע כי אני י"י עושה חסד וגו'. אמרו כי אני י"י הורה שישיג מציאותו המחויבת כמו שבאר הרב המורה שזה השם המפורש מורה על אמתת הוייתו. ואמרו עושה חסד משפט וצדקה בארץ הורה שידע וישיג דרכיו עם ברואיו בארץ והדרכים ההם הם המודיעים אותו ומי שמשיג זה יתנהג בדרכיו אלה שחפץ השם בהם להעמיד הארץ והוא שאמר כי באלה חפצתי. וכתב הרב המורה ואמר בחסד משפט וצדקה חפצתי נאם י"י רוצה בו שכונתי שיצא מלפני חסד ומשפט וצדקה בארץ זהו לשונו בסוף ספרו ושם הקדים מה שנאמר בבראשית רבה חפצי וחפציך לא ישוו בה ובארו הם חפצי אלו מצות ומעשים טובים ונראה שמזה הפסוק הוציאוהו מאמרו כי באלה חפצתי כמו שפרשו הרב המורה אם כן אמרם ז"ל אלא כי אם בזאת יתהלל המתהלל וגו' רוצים בו ששלמות האדם הוא בהשכילו השכל האמתי ובידיעת השם כפי השגת ידיעת האדם בו ובהשגתו עד שילך בדרכיו מתוך ידיעתו ולא בהליכה ההיא היא השלמות רק בהשגתו השם ודרכיו ולכתו בדרכיו היא ראיה על דעתו אותו. וכפי זה הענין אמר הלא היא הדעת אותי. הנה התבאר שחפץ השם בתורה הוא בזה המין מן המצוה לא בצומות וכיוצא בם והוא שרצה באמרו צמתוני אני וגו'. וגם כל הענין הנזכר שם ורוצה בו שאין חפצי ורצוני הראשון בצום לפי שאינו ממשלימי האיש ואינו על דרך האכילה והשתיה שהוא לצורך החלפת הדברים המותכים בגוף האדם וכמו כן הצום הוא שיתקן האדם את אשר עות בסורו מדרך הישרה והוא שאמר צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה וגו'. רוצה בו ולואי שיהיו לששון ולשמחה ולמועדים טובים ובלבד שתאהבו את האמת והשלום

וכבר באר הרב רבינו כי האמת יבא על המעלות השכליות מפני שהן אמתיות לא ישתנו והשלום יבא על המעלות המדות אשר בהם יהיה השלום בעולם זהו לשונו. והראוי לומר בו לפי פירושו הטוב שמעלות המדות נקראות שלום לפי שהן שלות הנפש ובריאותה כמו שיצר הרע בפחיתות המדות יקרא חלי וכמו שהחולה צריך לקבל המשקים והמרקחות לשוב לבריאותו כן חולי הנפשות והם החטאים צריכים לרפואות התשובה עם המעשים הטובים כמו שנאמר ושב ורפא לו ולא שק ולא תענית גורמים אלא תשובה ומעשים גורמין שלא נאמר באנשי נינוה