מלמד התלמידים של

פרשת דברים כה אמר י"י צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו

לפי הענין שהנהיגו לומר פסוק זה בהזכרת הצומות ולפי מה שאמרו עליו רבותינו ז"ל נראה ששני פנים יש לו. האחד כפי הדרש להודיע שאחרי הגאולה יבטלו הצומות האלה ויקבעו בהם ימים טובים וכן ראוי לפי מה שנהגו בני אדם כי כשיעברו ימי הצרה יהפכו מיגון לשמחה לבעליהן. ולפי הדרש בא הכתוב הזה דרך הגדה ויפודש יהי' לבית יהודה כן יהיה לעתיד אחר הגאולה שאי אפשר לה רק אחר אהבת האמת והשלום והוא שאמר והאמת והשלום אהבו. וכבר אמרו ז"ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ופשוטו של מקרא זה בא דרך מענה למה שקדם בדברי זכריה הנביא על זה ששאלו הכהנים הנביא האבכה בחדש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים ר"ל על היום הזה שנקבע בחדש החמישי והוא ט' באב לבכיה לדורות ולמניעת מאכל ומשתה ופרישת כל תענוג. והוא שאמר הנזר רוצה בו הפרישות והוא שתרגם יונתן האתמנע נפשי מתפנוקי או אפשר שרוצה בו ההפלגה כי כן יאמר עד להפליג בדברים שמרבים בו וכן מצאנו כתוב בדברים שכבר היו מפליגין בו וענה אותו השם תחלה ואמר אמור אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי זה שבעים שנה הצום צמתוני אני וכי תאכלו וכי תשתו הלא אתם האוכלים ואתם השותים. ואחר זה אמר משפט אמת שפוטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו והנמשך אל זה מזה המין מהמצות

ועתה ראוי להתבונן בכונת המאמר הזה שאם ירצה בו שאין הצום לתועלת השם יתע' רק לתועלתנו כן אין משפט אמת ולא דבר אחד נמצא לתועלתו רק לתועלתנו כמו שאמר בתורה ועתה ישראל מה י"י אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'. ואמר בסוף הענין לשמור את מצות י"י ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך. ואמר הן לי"י אלהיך השמים ושמי השמים. ואם רצה בו שאין הצום לשם לפי שאינו מצוה מן השם כמשפט אמת וחסד ורחמים הלא הקבלה האמתית בארה לנו שמצוה היא מן התורה להריע ולזעוק ולהתפלל על כל צרה כמו שבא בבאור והרעותם ונזכרתם לפני י"י אלהיכם. וזה היום שארעו