מלמד התלמידים שכח

האשה לדודה כל שכן שהיא נכנעת לו ותכון הממשלה לאיש והוא שחבבו רבותינו ז"ל שישא אדם את בת אחותו

ועל הדרך הנזכר נתנה התורה רשות ביד הבעל להפר נדרי אשתו. והנדרים שבידו להפר הם על שני מינים. המין האחד דברים שיש בהם ענוי נפש האשה שאם תתקיים הנדר ההוא תצטער האשה בו וימעט שלום הבית כאלו נדרה שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין או אחד ממיני המאכל או ממיני המשתה. והמין השני דברים שבינו לבינה ר"ל שתמנע בנדר דבר מהדברים המהנים אותו והמשמחים אותו כאלו נדרה שלא תכחל או שלא תתקשט או שלא תלבש בגדי צבעונים וכיוצא בזה. ואחר שהתורה נתנה רשות ביד הבעל על שני המינים הנזכרים ראוי להתעורר בו ולדעת שעל האיש לשמור האשה מענות נפשה כל שכן שאין ראוי לו לענותה כי כפי קירבתה אליו מוטל עליו להעמידה בשלוה. וזה יורנו המין שיש בו ענוי נפש. והמין שבינו לבינה יורנו שעל האשה להשתדל בכל אשר יהנה בו בעלה וימצא בו נחת רוח אבל בשאר דברים יניחנה לרצונה ולא יעשה לה כמשפט הבת כי הבת שהיא פחותה מאחת עשרה שנה אע"פ שיודעת לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה אין נדרה נדר ואין הקדשה הקדש ואם נכנסה בשתים עשרה ויודעת לשם מי נדרה או היא מבת שתים עשרה ולמעלה עד שתבגר אע"פ שאינה יודעת לשם מי נדרה נדרה נדר והרשות ביד האב להפר את כל נדריה לפי שעל האב ללמד בתו דרך ישרה ומישר דרכיה שלא תהא נדרנית

ולפי הענין הנזכר חלקה תורה בין איש לאשתו ובין אב לבתו שהכונה באיש לראות חיים עם האשה כמו שהורה פשוטו של כתוב אבל לפי משלו בא להעיר האדם על החיים האמתיים הנצחי שצריך שישים עיונו והשגחתו בהם בעודו עם אשתו הדבקה אצלו והיא החומר כי היא חלקו על דרך שאמרו יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעולם הזה מכל חיי העולם הבא לפי שבעולם הבא יאכל מה שבשל בעולם הזה לא זולתו. ואם האדם טורח יום או יומים לבשל בערב שבת מה שיאכל בשבת כל שכן וכל שכן שיש לו לטרוח בעולם הזה שהוא קצר יום כדי לשבוע ולהתענג בעולם הבא שכלו שבת לי"י. ואחר שאין האדם יודע באי זה יום ימות צריך שיהיו כל ימי האדם בתשובה כמו שצוו ז"ל שוב יום אחד לפני מיתתך. והוא שאמר החכם בכל עת יהיו בגדיך לבנים וגומר. רוצה בו שתהיינה מדותיו בלא שום דופי. ולהעיר על הענין הזה צותה התורה על כבוס בגדים והנהיגו ללבוש טלית לבנה נאה כי הלובן במקום המדות הנאות. וכנגד זה הצריכו למי שיצרו מושל בו ללבוש שחורים כדי שישוב בתשובה כי כשם שהזכיות נמשלות בלובן ובאור כן העונות ראוי להמשילם בשחרות ובחושך כמו שאמר ורשעים בחשך ידמו. והכסיל בחשך ילך. אל תראוני שאני שחרחורת

והערה זו היא על דרך כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד והוא הרמז ברצועות שחורות של תפילין. מצורף אל זה שראוי לבעל