מלמד התלמידים שכה

לא נברא אלא בשביל זה לפי שמצד בחירת מין האדם נמצא כל העולם נברא לצרכו. ואחר שהוא כן צריך האדם שישתדל וישית לבו להשיג שלמות האדם מדרגה אחר מדרגה כי כן יושג השלמות מעט מעט כמו שהשיג פנחס בקנאו לאלהיו בבעילה נכרית מפני שהיה העון ההוא בפרהסיא וזה כלל גדול בתורה שגדול עונש העון הקל שבקלים כשיעשה ביד רמה שהוא בלא ספק להכעיס מעונש העון החמור כשיכריחנו יצרו ולא יוכל לעמוד כנגדו. והמוכיח על העון הגלוי והמקנא עליו שכרו הרבה מאד וירבה משרה ושלום אין קץ לו ולנשמעים אליו כמו שאמרו ז"ל תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי י"י ורב שלום בניך יהי שלום בחילך ושלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית י"י אלהינו אבקשה טוב לך וראה בנים לבניך שלום על ישראל. פרשת מטות. הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה

הנביאים כשהיו מוכיחים ישראל והיו מיעדים להם הגלות לפי עונשם על עזבם השם ית' היו מבטיחים אותם על הגאולה אחר התשובה כדי שלא יתיאשו בגלות לומר אבדה תקותנו נגזרנו לנו. ואחר שהתקיימה נבואתם על היעוד הרע לב הכל בטוח ביעודם הטוב וראוי הוא ומחויב להאמין בו אמונה קיימת מאין הרהור רע ובלבד עם תנאי התשובה שהתנו לנו משה רבינו ושאר הנביאים. ולפיכך צריך להתעורר בדרכי התשובה ולהתבונן בדברי הנביאים. ונאמר שהנביא ירמיהו קדם לו בהחוכחו עם ישראל אמרו העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע הי' לבז נמצא שהמשיל בפסוק ההוא את השם לישראל כיחוס האדון לעבד ובפסוק הזה שפתחנו בו המשילו ביחוס האב וביחוס הבעל וכמו כן הזכיר שני מיני יחוסים אלה בפסוק א' אחר זה באמרו בהבטחת הגאולה שובו בנים שובבים נאם י"י כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון. ונאמר שזה כלו על דרך הכלל החשוב שמסרו לנו רבותינו דברה תורה כלשון בני אדם. וזה לפי שפתח הנביא ואמר שמעו נא בית יעקב וכל משפחות בית ישראל וידוע כי בית האדם הוא העבדים והאשה והבנים ושלשתן קניני האדם לאדם ואין מעלתם אצלו ולא השגחתו אליהם במדרגה אחת כי העבד הוא במדרגה התחתונה שהוא בא לו מבחוץ כדי לעשות לו כל מלאכה נמבזה ופחותה ככבוד הבית ופנות הזבל וכיוצא בהן ואהבת האדון לעבד אהבת תועלת בלבד ולפיכך אין השגחתו בו רק להצילו מרעב בלחם מורסן וכיוצא בו ולהצילו מקור בבגדי השקים וזה כדי שלא ימות ותאבד עבודתו