מלמד התלמידים שכב

רוצה בו לב החכמים והרבנים שהם אבות באמת העושים בלמודם נפש התלמידים שהם הבנים והכונה בו שיתן בלב הרבנים ללמד ולהוכיח התלמידים וכן יתן בלב התלמידים ללמד ולקבל תוכחה אז תמלא הארץ דעה את י"י וישפוך רוחו על כל בשר כלומר הבשר החי והוא כנוי לכל חכם לב. כמו שהתבאר בפרשת ויהי ביום השמיני לא שישפוך רוחו על הסכלים חלילה חלילה מהאמין זה הסכלות שיצא בזמנינו עד שהחסידים שבדורנו לפי דעת ההמוני יאמרו זה והם מתכונים להגדיל כבוד השם בזה והאומר זה בוזה השם הנכבד והנורא. הלא תראה על מה הוכיח הנביא הזה את הכהנים תופשי התורה ואמרו לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך מגישים על מזבחי לחם מגואל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שולחן י"י נבזה הוא. ואין ספק כי זה היה ממין השגיאה הזאת שאומרים האומות והמתדמים אליהם מבני עמנו שהשם יתעלה מרוב ענותו משרה שכינתו על הכל ולא יחוש לדברים השפלים בבזיונם. ואל זה הדעת כון הנביא לבטלו באמרו וכי תגישון עור לזבוח אין רע וכי תגישו פסח וחולה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר י"י צבאות. ואם זה יאמר בקרבנות הבהמה שאין מכון לעצמו ואין לו קרבות כלל עם השם קל וחומר למקריב הקרב אל השם או שאר משרתים וכל שכן לקרוב באמת אשר רוח השם בו ואיך יעלה על לב אדם שעיניו בראשו שהשם ישלח דבריו על יד מי שאינו שלם והוא לא בא מעולם אל ביתו ולא לחברותיו וגם פניו לא הפנה אליהם אבל אחוריו אל היכלו ואיך ישלח דבריו ביד אדם אשר לא ידענו. וכי ישאלוהו מי שלחך אלינו יאלם ואם יפתח פיו יהיה לו למחתה כמו שאמר החכם פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו

וכבר אמרו חכמים ששלוחו של אדם מורה על שכלו והחכם אמר ממשל על מין האדם מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל וסמך לו דליו שוקים מפסח ומשל בפי כסילים. וידוע כי מה שהזכיר שני פסוקים אלה דברים ומשל העיר על שני מיני דבור בחכמה המין האחד שיאמר פשוטו בלא משל והוא שקרא דברים והאחד שיאמר על דרך חידה והוא שקרא משל ובא להעיר על שניהם למנעם מפי הכסיל כי המוסר חכמה ומשלחה ביד כסיל והוא שקרא שולח דברים ביד כסיל הוא כחותך רגליו לבעל הרגלים שיסבב לו שלא יזוז ממקומו וכן חומסו חמס רב עד שהיה מוטב לו שלא נברא וכן המוסר דבר חכמה בפי הכסיל מונע תועלתה וחומסה חמס גדול עד תכלית והוא שקראו חמס שותה על דרך שבא ישתה לעג כמים. איש שותה כמים עולה רוצה בו שהוא מפליג בלעג ועולה. ובא לשון חמס בזה על החכמה כדרך שאמר אחד מן החכמים אל תמסרו החכמה למי שאינו מאנשוה פן תחמסוה. ואחר זה אמר שהמשל בפי הכסילים הוא על ענין שוקי הפסח שהאחת גבוהה מחברתה ותשנה תנועתה כנגד האחרת עד שאחת מהן לא תלך ביושר בגבוה האחת על האחרת וכן הם שני