מלמד התלמידים שטו

להשתמש בחושיו להנאת הגוף יבוש ויכלם ויחסר ממנה כפי יכלתו ואז ירצהו השם ומכל רע ישמרהו ולא ילאהו אפילו בקרבן עוף אחד או במלא כף סלת כל שכן שלא ילאהו בענוי נפש או בשריפת בניו או באחת מהעבודות הקשות או בהמליך עליו מלך והוא שאמר הנביא דרך תוכחה עמי זכר נא מה יעץ וגו'

ואמרו מן השטים ועד הגלגל הוא דבר זה נאמרו בו פירושים והקרוב אצלי שזה נאמר לפי שבשטים היתה עצת בלעם הנזכרת בתוכחה ועד הגלגל הנהיגם השם והצילם על ידי מנהיגים המנהלים לאט רגליהם הם השופטים ולא הצריכם למלך המכביד עול אבל הם מעצמם בקשוהו והמליכוהו בגלגל

וענין הכתוב הזה הוא כאלו אמר למען דעת צדקות י"י אשר עשה לעמו מן השטים ועד הגלגל. וראיה לדבר מה שאמר שמואל בהתוכחו עם העם בגלגל על אשר בקשו להם מלך אמר ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני י"י את כל צדקות י"י אשר עשה אתכם ואת אבותיכם כאשר בא יעקב מצרימה ויזעקו אבותיכם אל י"י וישלח את משה ואת אהרן ויוציאו את אבותיכם ממצרים ויושיבום במקום הזה ואמר וישלח י"י את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד אויביכם מסביב ותשבו בטח

הנה התבאר בפסוק אלה מה שאמרנו שהרי שמואל לא הזכיר בהתוכחו על צדקות י"י אשר עשה רק המנהיגים הטובים ששלח עד הגלגל והוא שכיון הנה באמרו מן השיטים ועד הגלגל וזה בא להשלמת מאמר מה עשיתי לך. אבל להשלים מאמר מה הלאתיך אמר הנביא כעונה במה אקדם את י"י אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה. וזה דבר שצריך להתבונן בו שהרי הקרבן מצות רבות באו עליו בתורה במקום חטא ושלא במקום חטא. אמנם מן הכתוב הזה ומכתובים אחרים נראה שאין הכונה הראשונה במצות הקרבן לעצמה כי כן אמר כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח

ועוד אמר לא הבאת לי שה עולותיך וחלב זבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאתיך הוגעתני בעונותיך. וכן אמר לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים. אלה הכתובים והדומים להם הורו הוראה מבוארת שאין הכונה הראשונה בקרבנות אבל הם כשאר מצות המוניות ששומרות המכוון באדם והוא שמוע וזה לשני פנים

האחד כדי לבטל עלת הקרבן שהתפרסמה מקדם לא לשם אבל מהם לכוכבים ומהם לשדים כמו שאמר יזבחו לשדים לא אלוה. ולמחות הדעת הבטל הזה צוה להביא זבחיהם אל בית אלהיהם כמו שאמר בפי' ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו'. ולבטל עבודת הקרבן היה זר מאד לפי רב הפרסום ולפיכך היה רצון השם במצות הקרבן זה