מלמד התלמידים שיד

בעם הוא ימשול בכל ולא תבואהו קללה והוא שאמר עמי זכר נא כלומר זכור והתבונן בעצת בלעם ובמענהו לבלק כשקראו לקלל את ישראל ולא אבה י"י לשמוע אל בלעם ויהפוך את הקללה לברכה שהרי ברכו בדבר השם כל זמן שטובו אהלי יעקב ומשכנות ישראל והוא כל זמן שהחזיקו בתורתו. והוא שאמר הנה ברך לקחתי וברך ולא וגו' אבל לפי שידע בלעם בחכמתו שהשם שונא זמה לפי רב גנותה ותכלית רע הבא מאתה וידע גם כן שהשם נתן רשות ביד האדם לבחור טוב ורע יעץ את בלק שיפקיר להם נשיו עד שיעבדו לאלהיהם והזמה היא היתה סבת מגפה גדולה בישראל ולא שבה חמת השם מעליהם עד שבא פנחס וקנא לאלהיו והרג נשיא שבט שמעון העז שבשבטים והרג עמו בת נשיא מדין בקנאו לאלהיו ואע"פ שלא באה אזהרה בתורה על בעילת נכרית דרך מקרה באה הקבלה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו מה שאם עשה אחד כן על אחת מן העריות נהרג עליו. וזה כאשר הרג נשיא השבט על בעילת ארמית השיב חמת השם מעל כל העם ונתכהן ונתן לו השם ברית שלום

ראה גם ראה אמתת הדבר החשוב לרבותינו ז"ל שהוא מועיל מאד בהרחיק דברים רבים שלא הוזהר עליהם בתורה בבאור אבל יוצאים מתוך דבריה ומתוך דברי הקבלה כרוב מאכל וכרוב משתה ורב שחוק ושאר יתרונות כפי מה שבא בספרי החכם, וכן הוא מועיל להרחיק בדברים קלים שלא באה עליהם מצוה בתורה כענוה ודבר אמת וכיוצא בהם. וזה מבואר ונגלה ליחידים ולזה כונו ז"ל בדבר שאמרנו והוא אמרם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאי אתה יודע שכרן של מצות ר"ל שהתורה הסתירה הכונה מרבים לפי שאינם ראוין לה ואע"פ שבקצת המצות הזכיר שכר ובקצתם עונש אל יעלה בלבך שאין שכר לקצת מצות שלא נזכר בהן יותר ויותר משכר קצת המצות שנזכר בהן וכן בעונש כי אין הדבר כן כי השכר והעונש שנזכרו היה כפי חכמת השם בהשיגה הצורך הכללי

ועל הדרך הנזכר אמרו גם כן הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העברה רצה בו העברה הקלה שאין אתה יודע גם כן עונשין של עברות. הלא תראה שבועל ארמית דרך מקרה אין בתורה עליה אפי' מלקות ועם כל זה כשהרג פנחס זמרי עליה היה שכרו גדול שנתכהן וכרת לו ולזרעו ברית שלום והשיב את חמת השם לפי שהזימה מגונה מאד אצל הכונה והאדם נוטה בה מדרך השם שעליה כרת ברית וקדש ידיד מבטן וצאצאיו חתם באות ברית קדש בדרך שהכלי הנושא האות בעצמו לא יחללנו בפעולתו וזה להציל ידידות שארנו שהוא הנפש משחת שהוא גהנם. והוא כפי מה שאמרו ז"ל שאברהם אבינו מוציא פושעי ישראל מגהינם חוץ מבועל ארמית שהוא מתנכר אליו בחללו ברית קדש הנתן לכל זרעו כדי שלא ישתמש בכלי ההוא רק לפי צורך עמידת האיש או צורך קיום המין. ועל דרך הזה יכון בשאר כליו אל הדרך הישרה לא שיכוין להשיג היתרונות אבל כל אשר יצטרך הגוף