מלמד התלמידים שיג

באחרית הימים או רצה בו איעצך בדרך שאשר לו לעשות לעמך יהיה באחרית הימים לא עתה מכל מקום אין ספק שלא נזכרה שם העצה אבל הקבלה האמיתית הודיעה שבלעם אמר לו אלהיהם של אלו שונא זמה הוא ר"ל שהשם קדוש והוא אוהב קדושים ומקרבן ושונא מחללים ומרחקם והזמה היא מחללת האדם ומגרשת אותו מאנושותו יותר משאר המעשים לפי רב המשכו אל ההנאה ההיא. הלא תראה שהקדושה מרחקת אפלו חברת האשה המיוחדת לבעלה כמו שאמר וקדשתם היום ומחר ואמר על זה היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה כל שכן חברת האשה האסורה וכל שכן אשה העובדת ע"ז כי היא בלא ספק תסית החושק אותה ותדיחהו וכמעט שימלט איש מזה בעת המעשה והוא שהפליג ברע בלעם בעצתו ואמר אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו' עד שבעצתו הפקירו להם אנשי מואב את בנותיהם אף על פי שהעצה הזאת לא נזכרה במקומה בבאור בתורה אמנם משה רבינו ע"ה באר אותה במקום אחר באמרו אל פקודי החיל החייתם כל נקבה הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל בי"י על דבר פעור. הנה במקום הזה התבאר שבלעם יעץ את בלק להפקיר נשיו ונשי מדין כדי להכשיל את ישראל בזמה עצמה ובנמשך אליה מן הכפירה. והוא שבא בפרשה הזאת ויקם בלעם וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו וסמך לו וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן וגו' כי זה בלא ספק סוף הזונה להתפתות אל האשה וללכת אחריה. וכל זה הרע יצר הרע היה סבתו כי הוא עושה בהם מה שלא יוכלו האויבים לעשות בכל כלי מלחמתם ובכל תחבולותם כי השם שומר ישראל מכל פגע ומכל עמל בכל עת שישמור הוא נפשו מבחור ברע

ועל ענין זה התוכח השם עם ישראל לאמר מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי ר"ל שהשם היה מנהיג אותו כל הימים לאט ולא המליך עליהם מלך מראשון להכביד מס עליהם שילאו בו אבל מנהיגיו היו משה ואהרן ומרים והם היו מאכילים אותו מן והמשקין אותו מי באר במדבר והמלבישים אותו שני עם עדנים בלא טורח ובלא עמל כמו שאמר שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה מה שלא אירע מעולם לאומה אחרת שמנהיגיו הם המכבידים עול והאוכלים כל אשר לעם ואם יעמדו ימים בצבא ימותו ברעב ובצמא ובחוסר כל אז יוציאו הוצאות רבות. ועל דרך זה התוכח עמהם ואמר כי העליתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים וכן התוכח על תורתו התמימה לפי שהשם לא הכביד בה עול מצות כשאר כתות דתות האומות המטריחות אותם בצום ובענוי דרכים ובשאר מיני ענוי עד אשר מהם שישרפו בניהם באש וכיוצא בזה כל תועבת י"י אשר שנא חלילה לו מרשע אבל נתן לעמו תורה תמימה סור מרע ועשה טוב. והעיקר שלא לרדוף אחר התאות ובלבד תאות הנשים שהוא חרפה גדולה שלמחר אומר לו לך עבוד ע"ז. אבל כל זמן שהיצר לא ימשול