מלמד התלמידים שו

האדם לסבת היותה עצם מעצמיו כי כל אשר יקרב המחטיא אל האדם צריך לאדם ההיא להרחיקו יותר. ואל זה היתה הכונה בפתיחת דבור השם אל אברהם בזה הענין

וכן החכם פתח מוסרו בזה כפי שני הענינים הנזכרים בתורה כי זה דבר שצריך בתחלת הלמוד והמוסר והוא דבר שראוי למוסרו לכל ואף לקטנים והוא שפתח ואמר בני אם יפתוך חטאים אל תבא. כונת הנסתר בפסוקים אלה להזהיר האדם מן החטאים המגרשין אותו מגן עדן בסבת אכילתו מעץ הדעת והממיתים אותו לשעתו כמו שבא בתורה כי ביום אכלך ממנו וגו'. ועניו הוזהר תחלה כמו שאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. וכבר כתבנו בו שרוצה בו שלא ישימהו מאכלו ולא ישבע ממנו כי האכילה ההיא תמית נפשו לפי שמונעת אותו מאכילת עץ החיים ואל זה הוסיף ביאור רמז בפרשה האחרת באמרו ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו לרמוז על אכלם מעץ הדעת ואולי נקרא עץ על דרך הרמזים הבאים מדרך גזרת השם

ועוד רמז השלישי על הפתוי שהוא על ידי אשת האדם באמרו העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה. ואחר שהעיר בפרשיות אלו להעיר על העץ ההוא לבלתי אכול ממנו העיר לאכול מן העץ האחר עץ חיים היא למחזיקים בה וגומר. ואמר במקום אחר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם. ואחר שהתגלגל לזכור עץ הדעת ועץ החיים ראוי להתעורר על ההערה הבאה לו בספור התורה על הגן הנטוע מקדם אשר שם בו השם את האדם ועל שלוחו ממנו בסבת אכלו מעץ הדעת ועל הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן והיה לארבעה ראשים וזה הספור כלו על מעשה הקדום אין ספק שבא להעיר האדם מכל הדומה למעשה ההוא. וכן מצאנו ביחזקאל המים היוצאים מתחת מפתן הבית קדימה ומשם מים מפכים ונמצאו שם ארבעה מינים מי אפסים מי ברכים ומי מתנים ומי שחו נחל אשר לא יעבור ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל עלהו לא יבול ולא יתם פריו וכבר נאמרו ענינים רבים שונים זה מזה

והקרוב אצלי שדעת רבותינו ז"ל היה שגן עדן הוא שם מונח לכל החכמות. והוא שקראוהו בלשונם פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ואמרו לעבדה זה תלמוד ולשמרה זה המצות ונקרא כן לפי שהפרדס מקום ידוע להתעדן בו והעדן ההוא הוא עדן רוחני הנמשך לריח טוב והשכל הוא עדן הצורות הפשוטות ובו נטע השם הגן שהוא שם כולל עצים רבים. וכמו כן נמצאו מיני חכמה בכח השכל הפועל ושם הושם האדם ועץ החיים הוא שם לחכמה העליונה היא האלהית הנמצאת אחר השגת שאר החכמות והוא שנאמר עליו בתוך הגן ועץ הדעת הוא שם לחכמה המדינית הנמשכת ליועצי הארץ ולמנהיגיה לבחור הנאה ולעזוב המגונה בדברים המפורסמים והוא שאמרו והייתם כאלהים. ותרגמו אונקלוס ותהון כרברביא רצה לומר שופטי הארץ ומנהיגיה ועליו הזהיר האדם שלא ישימהו מאכלו ר"ל שלא יעשה ממנו