מלמד התלמידים שד

הכונה בהזכרתם בתורה לא שירבה האדם בקריאת התארים לשם ולפיכך גנה ר' חנינא המרבה לו תארים ואמר הלא גנאי הוא לו כלומר הוצאת דבה הוא עליו ואם על הוצאת דבה על העצים ועל האבנים נגזר דין על אבותינו שלא יכנסו לארץ קל וחומר למוציא דבה על יוצר הכל שלא יכנס לארץ החיים ועל דרך זה נאמר מוציא דבה הוא כסיל ומקרה הכסיל ידוע כי בחשך ילך. ואחר זה אמר ברוב דברים לא יחדל פשע ואפשר שבא להזהיר המשתדל בחכמה שיזהר מהרבות דבריו ולא יחקור אלא במה שהורשה ואל יהרוס לראות כי לא יחדל פשע בזה והמונע דבריו מלדבר בנסתרות הוא משכיל כמו שאמרו סמא דכולא משתוקא וכמו שאמר חושך שפתיו משכיל וכמו שאמר נעים זמירות אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה

והקרוב אצלי שפירושו לפי הענין הפסוק הקודם לו כך אמר ברוב דברים ר"ל בהגדלת דברים והוא בתאר בתארים המחייבים שהכונה בהם להגדיל המתואר לא יחדל פשע כמו שהתבאר שגנאי הוא לו וחושך שפתיו רצה בו המתואר בשוללים שהם חשיכת דברים הוא משכיל לפי שזה הוא תכלית השגתו ית' כמו שבאר הרב המורה. אחר זה בא ולמד שלא תאמר הואיל שהדברים בו מביאין לידי פשע אניח הלמוד מחכמה זו לכך נאמר כסף נבחר לשון צדיק ושלא תאמר הואיל והשתיקה בו משובחת טוב לרשע שאינו מדבר בו כלל לכך נאמר לב רשעים כמעט כלומר שכל הרשע והוא מי שאינו פונה כלל לזה הוא כמעט כסף והכסף הוא מה שיבין ממנו על דרך הלמוד ההמוני וכפי דברי הקבלה שהוא מצופה סיגים ממחשבות הבנתו הכוזבות. ושמא תאמר הואיל שחכמה זאת והדבור בה מביא לידי מכשול מה לי בצער הזה טוב לי שאניח אותה לגמרי ואלמד מדברי הקבלה למוד המוני בלבד לכך נאמר שפתי צדיק ירעון רבים וגו' ר"ל שאותם שהאולת קשורה בלבם לחסרון שכל ימותו או ר"ל בסבת המלמד חסר לב ימותו ולא בחכמה המחיה את בעליה הנשארת לעד אבל הגדולים הנכבדים חכמי הלב שילכו אל בית הצדיק לדרוש את י"י שפתי הצדיק ירעה אותם במרעה שמן וטוב

השם ברחמיו יזכנו לעולם שכלו טוב וילמדנו לקח טוב ויקיים ממנו לעמו ישראל דברו ושמרו כרועה עדרו. פרשת קרח. אל תתהדר לפני מלך ולפני גדולים אל תעמר כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך

גם אלה משלי שלמה על שני פנים גלוי ונסתר. וכונת הנסתר בפסוקים אלה ובנקשרים עמהם לשמור האמתות ולהזהיר החכמים