מלמד התלמידים רצו

רצונו ובזה הלשון בא הענין במקומות רבים כמו שאמר יצאו מהתיצב על אדון כל הארץ להתיצב על י"י. ושני הזתים הם שני בני היצהר ויצהר אפשר שבא על השכל הפועל ונגזר מצורה כאלו אמר יצייר ויונתן תרגם בני רברביא אם על דרך הנזכר או שהוא נמשך למשל השמן או לגזרת צהר שהוא חלון שבו יבקע האור או לפי שבני יצהר היו לוים שומרי משמרת המקדש סוף דבר כי לפי צד החכמה היצהר הוא שם לשכל הפועל המצייר ואשר יעבור אור השם בו שהוא סבת ההויה ושנים הנזכרים הם שתי הנשים ושני ההרים שראה הנביא והכל הורה לדעת הרב המורה על שני מיני כח המניעים לעולם על ידי הגלגלים והם כחות נותנים צורה שהם סבת ההויה וכחות זנות ומפרנסות והם סיבת עמידתו וכבר קדם לנו כי זה המספר הערה לשתי הויות כפי מה שהתבאר בפרשת בראשית וזה כלו מצד החכמה. אמנם מצד הנבואה הוא משל לזרובבל הפחה וליהושע הכהן הגדול כי על שמם נקרא בנין הבית וכן משל האבן כפי מה שפרשו המפרשים

ואפשר שאמרו והוציא את האבן הראשה הוא משל לישראל שהיו בגלות ונמשך למה שאמר על האויב מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור כדרך מאמר ישעיה כל הר וגבעה ישפלו וכן אמר זכריה האבן הראשה כדרך שאמר נעים זמירות אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה סוף דבר כי בזה הפסוק נשלם המשל לממשלת השם בעולם על ידי הגלגלים לא שיש להם ממשלה בעצמם. והוא המכוון באמרו השמים כסאי והארץ הדום רגלי, וכבר אמר הרב המורה כי לפי שהכסא מורה על מעלת גדול שהוכן לו. והשמים מורים על מציאות השם המחוייבת נקרא השמים כסאו. עוד נאמר בו שארסטוטלוס אמר כי במקום שתמצא שם התנועה שמה ימצאו החיים וכפי תמידות התנועה הוא תמידות החיים א"כ השמים שהם סובבים תמיד בלא הפסק שם החיים הגמורים. ומשם שפע החיים לכל הנעשים וכבר התבאר שיש שם מניע לא מתנועע והוא השם יחברך א"כ הוא נמצא בכל מתנועע בכל עת תנועתו בו ואחר שהשמים מתנועעים לעולם תמיד השם יושב בם לעולם שהוא המניע הראשון ולפיכך נאמר עליו היושבי בשמים ויאמר בפי הכל שהוא בשמים והוא שאמר השמים כסאי. ואמרו הדום רגלי לפי מדרגתה במציאות והוא המכוון באמרו והשתחוו להדום רגליו ובאמרו והשתחוו להר קדשו ורבים כאלה יבאו להעיר על הענין הנזכר

ואל זה רמז בתורה במנורת זהב ושבעה נרותיה והיא מקשה להורות שהכל דבק זה בזה היסודות והגלגלים ואין שם ריקות כלל. ובה רמז גם כן על דעת האומרים שהשמש באמצע כי הוא דעת פשוט ומפורסם באמרם וסדורן שצ"ם חנכ"ל. וכן בא במעשה המנורה שלשה קנה מנורה מצדה האחד. ולפי המחלוקת היוצאת בין הלומדים בענין זה באמרו שנתקשה משה במעשה מנורה כי היתה כונתו להעיר בה על התכונה והוא שרמז באמרו וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר. ובאה גם כן סדר פרשת מנורה אחר אמרו וישמע את הקול