מלמד התלמידים רצא

מחלקיה ומדברי משה רבינו ע"ה הוציאו הענין הזה והוא שהמשילו לסומא ולחגר שהן בגן המלך כי האשה כעיור והאדם כחגר וגן עדן כגן המלך ומשה רבינו ע"ה הזכיר זה הענין להעיר האדם להשמר מן האויבים האורבים להמיתו עד שימשל בם ויכניע אותם תחתיו ואז ירצה השם את דרכו בהשלימם אותו כי השלום והרצון הם הנמצאים יחד לעולם. ועוד אמרו ויתפרו קלקלת עובדך סב חוטא וחטיט. ואלו החגורות הם ראוים להקרא בגדים צואים שהעלין ידוע שאין בהם חלקות ומראיהן רע סימן לעברה הדרוקון ונאמר ונהפכו כל פנים לירקון ואלו הן בגדי הבחורים על הרוב ואחר שיוכיחום ויורו אותם הדרך הישרה יסירו הבגדים הצואים וילבשו בגדים לבנים בנקות נפשם מכל עון. וראיה למשל זה הנזכר מאמר ישעיה הנביא שאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו רוצה בו כצמר הלבן והיא מעלה ממעלות הלובן וכאשר יהיו מעשי האדם כצמר הלבן יעשו הבגדים הלבנים ובהלבינם כשלג יעשו כתנות אור בדבר השם לאדם ולאשתו כי זה כלו התיחס לשניהם יחד מפני הצטרפם במדות. ואחר זה ראוי לאדם לבדו לאכול מעץ החיים ואע"פ שאכל תחלה מעץ הדעת

ואמנם המכוון בו שלא יאכל ממנו ר"ל שלא ישימהו מזונו ולא יכוין אליו ולא יצטרך לתפור עלה תאנה לחגורות אבל אחר שיאכל ממנו יתגנה הוא בעצמו בעיניו כשימצא עצמו ערום וילבש תחלה בגדים צואים ושלמותו אחר שיהיו לאדם ולאשתו כתנות אור. ולפי זה הדעת ויצו י"י אלהים על האדם וגומר ידבר על המבוקש מאדם והוא אם כן באיפשר ר"ל שלא יקבע מזונו עליו אבל מן הנמנע הוא שלא יאכל האדם מעץ הדעת אחר שיש לו דבקות באשה הוא שכתוב כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. וכתוב הן בעון חוללתי. ואם באנו לפרש שלא יאכל ממנו כלל נאמר ויצו וגומר כנגד הכונה הראשונה באדם אבל כמו שאי אפשר בעולם השפל הויה בלא הפסד ואם הכונה הראשונה היא ההויה וכנגד זה נאמר שאין דבר רע יורד מן השמים ונאמר והנה טוב מאד וכן נאמר באדם שהשם צוהו שלא יאכל מעץ הדעת כלומר הכונה הראשונה היתה בו שלא יאכל ממנו אבל דבקותו באשה גרמה לו לאכול ממנו עמה ומידה ומי שהוא מושל בה יזכה וילבש כתנות אור אחר זה. וכן נאמר ביהושע שהיה לבוש בגדים צואים ואחר כן הלבישוהו בגדים ההולמים אותו ואל זה הענין היתה הכונה על דרך הערה בבגדי הכהנים מכנסיים לכסות בשר ערוה וכתנות תפארת על כל בשרם ומצנפת על ראשם להעיר אותם על הכתר העולה על שאר הכתרים. וכן בא ביהושע בסוף וישימו הצניף הטהור על ראשו ואחר זה בא ומלאך י"י עומד על הדרך הקודם שבשלמות המדות החכמה מתקיימת והוא שאמר המתרגם ומלאכא די"י קאים כלומר מתמיד קיים אחר שגער בשטן

ואחר זה בא לאמת הדעת הזה ואמר ויעד מלאך י"י ביהושע