עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלמד התלמידים

מלמד התלמידים רפח

Malmad ha-talmidim 288 · מלמד התלמידים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמר העוזבים אורחות יושר וגומר. והסמוכים אלו הנרמז בהם על בקשת היתרונות הגורמת אותם האכילה מעץ הדעת וסמך להם להצילך מאשה זרה וזה כלו לבאר סודות התורה הנזכרים שגלוים טוב לכל ונסתרם ליחידים טוב ומטיב כפי מה שהקדים החכם בראש הפרשה ההיא אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת י"י ודעת אלהים תמצא. וזה בא על דרך תפוחי זהב במשכיות כסף כפירושו הטוב שפירש בו הרב המורה כן רצה בפסוק הזה לבקש גלוייו ככסף ונסתרו כמטמונים שהן זהב ופנינים ועל הכסף אמר יראת י"י רוצה בו שיבין הכונה במצות התורה שהם ליראת השם ועל המטממונים אמר ודעת אלהים תמצא. ולביאור זה אמר כי י"י יתן חכמה וגומר יצפון לישרים תושיה מגן להולכי תום רוצה בו שהצפון הוא תושיה. ותושיה נגזר מיש רוצה בו דבר שיש בו ישות מתמיד כי החכמה העליונה הוא סובבת על היש כמו שאמרו הפילוסופים וכן אמר בפרשת הלא חכמה תקרא וגומר לי עצה ותושיה וגומר. ואמר בסוף הפרשה ההיא להנחיל אוהבי יש ועליו אמרו רבותינו ז"ל ונוחלין העולם הבא נמצא להם שיש הוא כנוי לטוב המתמיד וכן רצה באמרו יצפון לישרים תושיה כי סודות התורה הם החכמה העליונה והנראה מהם הוא מגן להולכי תום כי הוא המגן והמחסה שהוא יראת י"י המלמדת האדם להשמר מהשלשה אויבים הנזכרים ושלשתן נקשרים זה בזה

ובמקומות רבים מצאנו זה לרבותינו ז"ל שיצר הרע דבקותו עם האשה הורה להם זה מה שבא במעשה בראשית על יצר הרע ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו וכלשון ההוא בעצמו נאמר לאשה ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך ואמרו ואליך תשוקתו אפשר לומר שהרצון בו התשוקה ו וכן ואל אישך תשוקתך כאלו אמר כי הכונה במציאותה הוא בעבור האדם כמו שהתבאר במאמר אעשה לו עזר כנגדו שהורה שלא נבראת לעצמה רק להיותה עזר. ואפשר לפרש והוא הראוי לומר שהיא תשתדל בכל עת למשוך בעליה אחריה אבל הראוי לו שימשול בה וזה גם כן דרך היצר שכל השתדלותו להמשיך השכל אחריו. ואל זה הפירוש נטה אנקלוס באמרו עתיד לאיתפרעא מינך אם לא תתוב והוא כשיטה אחר היצר הנקרא שטן שמשמעו אויב כמו שהתבאר והוא החלק המתעורר וכנגד הנחש הוא המרגיש והם שני חלקים מחלקי הנפש ושניהם דבקים לחומר והוא גם כן סבת חטא השכל כי הוא מטה אותו אל דעות בטלות באמצעות המתעורר המרגיל אותו בפחיתות מדות והוא שאמרו ז"ל חיוא חיוך ואת חויא דאדם

וראה והבן ששניהם נקראו בשם אחד בשם בעלי חיים לפי שפעולתם אחת לדעת הטוב והרע והוא להסתכל בנאה ובמגונה אצלם. ושם הנחש נופל גם כן על זה הענין כי נחש ינחש לקראת נחשים כבר התבאר ענין השטן והכונה באמרו עומד על ימינו לשטנו. וכאשר רצה השם שידחה השטן מעליו נאמר יגער י"י בך השטן וגומר ליחס הדבר הזה אל רצון השם לפי ששכר מצוה מצוה ולפי שהי' הוא בעצמו מנוקה מעון