מלמד התלמידים רפא

ולפי שדבור האדם ראוי להיות על הדרך הנזכר לפי בחינת השכל והתבוננות נקרא בשם טעם כמו שבא משיבי טעם. וטעם זקנים יקח והוא במקום הדבור בדרך שבא והדבר אין בהם. ומזה הענין באה פתיחת המזמור בשנותו את טעמו לפני אבימלך רוצה בו דברו ושכלו כשנראה משוגע בהורידו רירו על זקנו כדי להמלט מיד אכיש. ואפשר שדוד בהשתגעו קראו כן לפי שהיתה כונתו להשתגע במעשיו ובדבריו עד שאמר עליו החסר משוגעים אני והוא שאמר בשנותו את טעמו. וכן רצה באמרו טעמו כלומר השכילו והתבוננו ובחנו זה בדבריכם ובמעשיכם והוסיף עוד לומר וראו להעיר האדם להשתדל בהשגה כפי אשר תשיג יד שכלו ולפיכך הזכיר שתי הרגשות אלו שהן בשתי קצות ההרגשה שהחמש הרגשות הן על מדרגות חלוקות כפי צורך בעל ההרגשות. ולפי שפעל החך אינו רק לצורך הנכנס באצטומכה היתה השגתו קטנה וקצרה משאר ההרגשות והספיק לו בחך ובלשון הקרובים לה ולפי שתועלת הדברים ונזקם היא בנגיעת כל הגוף התפשט כח המשוש בכל שטח הגוף והריח התפשט יותר חוצה לו על הדרך הזה. וכן השמע לרוב צרכו התפשט יותר מהריח ולפי רוב הצורך לכוין אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגדו התפשט הראות למרחוק ולפי שהטעם והראות הם על שתי קצות רמז בשניהם על השגת כל המציאות לדעת הממציא הטוב והוא כאלו אמר בחנו והתבוננו והשתכלו בעיון דק כי טוב השם ומטיב לכל כי כל המציאות טוב. והרע שנראה בו לקצת בני אדם אינו מכוון לעצמו אבל לתועלת הצד הטוב כשימשול הטוב ברע כפי הכונה הראשונה. והוא שרמז בטעם ובראות כי בטעם רמז על הדברים שהם גלוים טוב. ובראות רמז על הדברים שהם לפי הנגלה רע וכשיתבונן החכם בהם ויראה הנולד מהם באחרית ידע שהוא טוב והוא שאמרו ז"ל אי זהו חכם הרואה את הנולד כי אז יהיו כל מחשבותיו וכל מעשיו טוב ועל כיוצא בזה רמז באמרו חונה מלאך י"י וגו'

ולפי שידוע שקצת בני אדם נבוכים בראותם האיש שאולתו תסלף דרכו בהיותו נוטה אל פיתוי השטן ויתמהו עליו יתברך איך בראו על הטבע הזה שישתתף בו השטן עם המלאך ולא ידעו כי השם ברא הנמצא לכבודו על מינים רבים וזה המין החמרי ההוה הנפסד הצומח המותך דבק אליו הצורה וההעדר ובדבקות העדר יקבל צורה אחר צורה ולהמציא מציא מין האדם זכך קצת החומר ונתן בו צורה כצורת המלאכים ההיא תקרא מלאך י"י כי הוא באמת המלאך המכוון באדם בראשונה ולפי דבקות הצורה ההיא בחומר ההווה הנפסד היה הצורך שישתתף עם השטן הנקרא כן כפי דעת הרב המורה לפי התעותו האדם מדרך הישרה והאמת ואמר שהוא נגזר משטה

ואני תמה למה אמר זה הרב ואלו היה כן ענינו כשם יצר הרע היה מספיק לו ועוד לא היה ראוי לו זה השם בענין איוב שהזכירו בו כמה פעמים ועוד שהרי אמרו יורד ומתעה עולה ומשטין אם כן ענינו זולת ההתעות. ועוד שהשטן אינו נגזר משטה לפי דרך הדקדוק