מלמד התלמידים כח

אל תתחכם יותר למה תשומם ובאמרו פן תשבע והקאתו לא על אחר כי אחר שיצא מן הכלל לא יאמר עליו לשון כבוד כזה ואם אי אפשר שלא נרמוז בו גם כן עליו כמו שכתוב הרב המורה אין היזק בזה ואין ספק שאמרו אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבודם כבוד בא להזהיר על ענין זה ומלת לא מושכת עצמה ואחר עמה והוא כאלו אמר וחקר כבודם לא כבוד כמו שבא כבוד אלהים הסתר דבר וכבודם שב למה שהקדים החכם ואמר מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק. מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע וכבר קדם לנו שענין פסוקים אלה בא על סתרי תורה כי החכם מספק חבל בחבל משיחה במשיחה ודולה ושותה והכסיל לא ידע התחבולה הזאת ולפיכך המעין נגרפש והצדיק האמתי מט לפניו שהוא רשע בחייבו במקום השללות ובשללו במקום המחייבות על דרך זה סמך לו עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו וזה כלו רמז להורס לעיון בלא ספק. וכן אין ספק שאמרו פן תשבענו והקאתו כוון בו כנגד המציץ ונפגע כמו שנזכר כי הוא המקיא הדבש וכן נראה שאמר בן יקא הוא כנוי למציץ ונפגע ובא החכם להעיר אותו ולהזהירו להחזיק בכל דברי הדת וכשתצא לו מבוכה ישיב כי כן באה הנבואה ואין להרהר אחריה ואמרו נאם הגבר לאיתיאל רצה בו שזאת הטענה מאמר האיש שלא למד חכמה והוא אמרו לאיתיאל ואוכל רצה בו כי לאיתי עם אל בדרך שאוכל להתוכח בדרך עיון אבל אוכל בדרך הקבלה כמו שאמרו אחר זה ודעת קדושים אדע. או אפשר שרצה בו לאיתי עם אל שאוכל עם אנשים והוא שאמר לבאור כי בער אנכי מאיש רצה לומר מאותו שהוא באמת איש והוא החכם שקבל צורה אנושית. ואמרו ולא בינת אדם לי רוצה בו השכל הקנוי בדרך חכמה כי הוא יקרא בינה ואמרו ולא למדתי חכמה ודעת קדושים אדע רצה לומר לא שהמקובל אצלי אינו אמת בדרך העיון מאחר שלא אדע להשיב בדרך חכמה כי אין זה מפני שהחכמה תרחיק את זה אבל מפני שלא למדתי חכמה אמנם דעת קדושים והיא תורת ישראל שנתנה להם להיות קדושים כי כן כנה אותה במקום אחר בספרו זה אמר תחלת חכמה יראת י"י ודעת קדושים בינה רוצה בו ודעת קדושים תחלת בינה כמו שאמרו כי ממנו תוצאות חיים וקראה דעת קדושים לפי שהיא נתנה להם להיות קדושים. עליה אמר שאותה אני יודע ובה אני אסמוך ולא אתור אחרי לבבי לחקור בו לפי שהוא דבר שצריך עיון דק וחקירות רבות ולפיכך צריך האדם שיחזק בתורה ובכל דברי ספוריה ולא יתוכח על דבר מדבריה מאין חכמה לפי שאינו דבר המסור לכל אחר שלא נודע ידיעה הרגשית. והוא שאמר דרך הערה והזהרה על זה מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ רמז בפסוק זה על מעשה בראשית בהזכירו הארבע יסודות כפי סדרן במציאות כי שמים בא במקום הזה במקום יסוד האש לפי גבהו ודקותו וקרבותו