מלמד התלמידים רעט

תשיג החכמות הלמודיות הכוללות חכמת השיעור חכמת המספר חכמת הדבור שהן תחבולה לחדד השכל ולהשכיל ולדעת האמת בחכמת הטבע והוא שאמרו תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה כמו שידוע שהפרפרת סבה לתת טעם לזן ולהרבות המזון ממנו כפי הצורך וכן רצה החכם באמרו בכל קניניך כלומר בדרך למוד החכמות ההם תקנה בינה כלומר תדע ותבין הטבע וקרא לטבע בינה על הדרך שזכרנו. ואחר כן אמר סלסלה ותרוממך. לשון סלסול בה לפי מה שהורו רבותינו ז"ל על השתדלות רבה ואפשר שהוא לשון השתרגות והשתלשל דבר בדבר סביבו על לשון סל שהוא נעשה על הדרך הזה

ולפי שחכמת הטבע יש לה מדרגות זו למעלה מזו אמר סלסל הבינה המושגת תחלה ותרוממך רוממות מעלה בידיעה ורוממות מקום הידועים ר"ל תעלה אותך מן הארץ לשמים והנטפל אליהם. ואחר כן תכבדך בהדבק שכלך בה והוא שכתב בן סירא ובין נגידים תושיבך על דרך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה והחכם הזה קראם נגידים לפי שהם נגידים על השמים והנביא קרא אותם עומדים לפי שהם מתמידים קיימין נחים לעד כן אמרו תושיבך רוצה בו שתדבק בהם ותהיה מתמיד קיים נח בלא יגיעה. ועל דרך זה תבין מה שאמרו ז"ל צדיקים יושבים

ואמרו תתן לראשך לוית חן מפני שהחלק הנכבד שבגוף הוא הראש והוא הכל כמו שנזכר קרא החכם צורת הנפש שהוא השכל הקנוי המשיג בפועל ראש כמו שאמר החכם עיניו בראשו כלומר כל השגחתו נותן בשכל ואמרו לוית חן רוצה בו תכלית הבינה והשתדלות בה תמציא לשכלך חן בעיני בעל החן והוא שתשיג השם ותדעהו בדרך ההשגה האנושית ובא בדרך מאמר משה רבינו ע"ה ואדעך למען אמצא חן בעיניך והידיעה ההיא תקרא לוית חן העומדת לעדי על הראש והוא שאמרו ועטרותיהם בראשיהם

וכבר באר זה הרב המורה ואמר שהעטרה היא הידיעה שידעו כי בגללה זכו לחיי העולם הבא ועל דרך זה אמר החכם אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת כי קראה בשני שמות אלה על שם שהאהבה ההיא תביא האדם למעלת החן האמתי ולפיכך הזהיר לשגות באהבה ההיא תמיד ואמרו עטרת תפארת תמגנך רמז על זיו שכינה שיהנה האדם ממנו ובגן עדנו אותו הזיו הוא למעלה מן החן והוא שקרא החכם עטרת תפארת ועל דרך זה אמר הנביא ביום ההוא יהי' י"י לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו והוא שרצו באמרם על משה רבינו כליל תפארת בראשו נתת וסדרו זה בברכת שבת לפי שהיום ההוא הקדוש נבחר להתקרב בו אל השם ולפיכך ראוי להזכיר בו הצדיקים בדרך זכר צדיק לברכה שהוא להעיר האדם ללכת בדרכיו ולפיכך יש לנו להזכיר האיש אשר העלנו מארץ מצרים וקרבנו לפני הר סיני וקדשנו במצות יום שבת הקדוש ונאמר שהוא הראוי לשמוח במתנת חלקו כי עבד נאמן קראו השם כמו שנאמר לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.